תושב השכונה
בגליון דש"פ פקודי (תשצג - עמ' 28) הביא הרב יוסף קאלאדני מ"ש כ"ק אדמו"ר שחטא העגל פעל ירידה במשה, אע"פ שלא הי' בידו למחות כלל, משום שמשה וישראל הם אחד. והקשה הנ"ל ע"ז, שהרי שפיר הי' למשה שייכות ישירה לחטא העגל בזה שקיבל (מעצמו) את הערב רב, וכמ"ש רש"י (תשא לב, ז, בד"ה שחת עמך).
ואולי י"ל בזה, שיש לחלק בין פעולת העשי' של העגל לפעולת ההסתה לעבוד אותו. שהרי אילו לא קיבל משה את הערב רב, היו נשארים במצרים כעובדי ע"ז גמורים, ובודאי היו ממשיכים לעשות להם פסלים ומסכות ולעבוד להם, כמו שעשו מקדמת דנא. וא"כ יוצא מזה שאין לזקוף לחובת משה את פעולת עשיית העגל (שעשו בני הערב רב), כ"א רק זה שהסיתו והשחיתו את בנ"י עצמם (שהי' נבצר מהם לעשות כן אילו לא יצאו ממצרים עם בנ"י).
ובזה גופא, אפ"ל שדוקא הערב רב הם שהשתחוו לו וכו', וכמ"ש רש"י שם לדייק (שהערב רב בנאוהו) מהא דכתיב "אלה אלהיך ישראל" ולא כתיב "אלה אלהינו".
וא"כ, יצא לנו שכל חטאם של בנ"י בזה הי' שלא מיחו בידם של הערב רב. ובזה שפיר י"ל שמשה עצמו נקי מזה כיון שלא הי' שם כלל, וכדברי כ"ק אדמו"ר.