בלקו"ש חל"ג פ' פנחס (א) מביא כ"ק אדמו"ר מרז"ל ממס' ברכות (נו, ב): "הרואה פנחס בחלום, פלא נעשה לו. הרואה פיל בחלום, פלאות נעשו לו. פלים, פלאי פלאות נעשו לו". ובפרש"י שם: "פלא נעשה לו, כמו שנעשה לפנחס כדאמרינן בסנהדרין".

ומקשה כ"ק אדמו"ר, דלמה מי שרואה פנחס בחלום, נעשה לו רק פלא אחת, הרי מטעם שכתב רש"י שנעשה לו כמו שנעשה לפנחס, שהגמ' בסנהדרין מונה ששה ניסים שנעשו לו, (ולפי כמה שיטות, נעשה לו י"ב נסים) הי' צריך להיות שהרואה פנחס בחלום נעשה לו כמה וכמה פלאות כמו שנעשה בפנחס?! ומבאר שם, דכוונת הגמ' בזה שכתב ד"פלא נעשה לו" היא שפלא הוא למעלה הרבה יותר מהגדר של נס כמ"ש "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות". וזהו שפלא נעשה לפנחס, דענינו של נס הוא שידוד מערכות הטבע, ולפי שהאדם הוא תחת גדרי טבע, הנה כדי לעלות למעלה מגדרי הטבע, צריך לבטל גדרי הטבע בכל פעם ופעם מחדש, אבל ענין של פלא, הוא שמלכתחלה נמצא במצב שלמעלה מגדרי הטבע, וכל הנהגתו הוא באופן שהוא למעלה מגדרי הטבע לגמרי, ובמילא אינו צריך לבטל הגדרים דסדר השתלשלות בכל פעם מחדש, היות ומלכתחילה הוא למעלה מסדר השתלשלות.

וזה שהקב"ה נהג באופן כזה בנוגע לפנחס, הוא מפני שכל ענינו ומהותו והנהגתו של פנחס היתה באופן שמלכתחלה לא התחשב עם גדרי הטבע בזה שהרג את זמרי, שנהג באופן כזה ד"קנאים פוגעים בו", ובפרט לפי כמה שיטת דהנהגה כזו הי' "שלא ברצון חכמים" - (ירושלמי, סנהדרין שם) והיות שנהג באופן דפלא, לכן נהג הקב"ה אתו באופן דפלא - מדה כנגד מדה. ע"כ.

ויש להעיר, שבלקו"ש ח"ב פנחס (עמ' 343) מביא כ"ק אדמו"ר מאמר התרגום יונתן בפ' וארא: "פנחס זה אלי'". ומקשה שם, דלכאו' הול"ל דאלי' זה פנחס, מפני שפנחס קדם לאלי' בזמן. ומבאר ע"פ הזהר, שאלי' הי' ג"כ לפני פנחס אלא שלא הי' ילוד אשה, אלא מלאך וכו' ע"ש. וממשיך לבאר, שמי שהלך בעבודת ה' בהתוקף והמס"נ של פנחס זוכה לגילוי וסיוע שלמעלה מסדר השתלשלות וז"ל: "גיט מען אים כחות אויף דעם, און עס קען געמאלט זיין אז אין אים גייט אריין א ניצוץ פון אזא וואס איז ניט קיין ילוד אשה".

ולהעיר, שענין זה הוא ממש ע"ד הנ"ל, שע"י עבודתו של פנחס, וכן כל איש ואיש שילך בכל דור ודור בעבודתו של פנחס, שהוא עבודה של "פלא" יש לו שכר וסיוע ג"כ באופן ד"פלא", למעלה מגדרי הטבע. וזהו ע"ד מ"ש כ"ק אדמו"ר כאן, שע"י העבודה באופן של פנחס, זוכה ל"ניצוץ פון אזא וואס איז ניט קיין ילוד אשה".