בגליון שעבר כתבו במ"ש בלקו"ש ח"ה (ע' 142-3), ושם: נאך א תירוץ איז דא, אז יעקב האט זיי גענומען עפ"י הדיבור בכדי להעמיד י"ב שבטים. אבער אויך דער תירוץ איז לפי דרך הפשט ניט אויסגעהאלטן און במילא אויך ניט בהתאם מיטן דרך פון רש"י: וויי מען געפינט ניט אין ערגעץ אז יעקב איז נצטווה געווארן פון דעם אויבערשטן צו נעמען רחל, בלהה און זלפה. ואדרבה, פון פשטות הכתובים איז מורה, אז דאס וואס יעקב האט שפעטער גענומען רחל'ען איז געווען א תוצאה פון דעם וואס ער האט זי געוואלט נעמען נאך פריער (איידער ער האט גענומען לאה'ן)... ע"כ.

והקשו בזה שלכאו' הול"ל שאי"ז ע"ד הפשט דאם הטעם שנצטווה עפ"י הדיבור לישא ב' אחיות הוא בכדי להעמיד י"ב שבטים, הלא מאשה אחת יכול להעמיד י"ב שבטים ~ כנראה במוחש ~ וכדאי' ברש"י כ"ט, כ"א "...ואימתי אעמיד י"ב שבטים וזהו שנאמר ואבואה אליה" (לשון יחיד).

ותירצו שהכוונה בלקו"ש הוא, ד"מפשטות הכתובים איז מורה, אז דאס וואס יעקב האט שפעטער גענומען רחל'ען איז געווען א תוצאה פון דעם וואס ער האט זי געוואלט נעמען נאך פריער" ולהעמיד הי"ב שבטים ממנה והלקיחה עכשיו הוא לא משום העמדת י"ב שבטים שזה יכול להיות ע"י לאה. והנה באמת, אלו שלקטו לקוטי בתר לקוטי לא ידעו לכוין הלשון על מתכונתו, ועוד זאת ~ שגם המכוון אינו אמת. ובפרטיות:

א) בנוגע לתירוץ שרצה להעמיד כל הי"ב שבטים רק מרחל ~ יש לציין (עכ"פ) מרש"י ד"ה הפעם ילוה (ויצא, כט, לד) שכ' "לפי שהאמהות נביאות היו ויודעות שי"ב שבטים יוצאים מיעקב וד' נשים ישא... נטלתי כל חלקי בבנים". הרי שלא הי' זה סוד שד' נשים ישא (ל' עתיד) עוד לפני שנשאן לפועל.

ב) בנוגע לגוף השאלה, הנה המקשה לא הבין כוונת השיחה ולכן הקשה כזאת, והיינו:

דבלקו"ש שם הביא סיבה לכך שיעקב נשא ב' (ד') אחיות, והוא ~ שנצטווה ע"פ הדיבור לעשות כן. ודרך אגב מוסיף שהטעם שנצטווה כן הוא בכדי שיוכל להעמיד י"ב שבטים. (ופשוט שכלפי שמיא ~ שציוו אותו ~ גליא שהי"ב שבטים יבואו מכל הד' אמהות).

ואח"כ מבאר שאין תירוץ זה ע"ד הפשט, כי: א) לא מצינו בשום מקום שיעקב נצטווה ע"כ. (אבל אם נאמר שע"ד הפשט נצטווה לשאת ב' אחיות ~ הרי אין חילוק מהי סיבת הציווי, ואם יכל לקיים סיבה זו באופן אחר ~ כי לפועל כך הי' הציווי). ב) שגם משמע שלקיחת ב' האחיות לא הי' מפני ציווי כלשהו, כ"א, מאותה סיבה שרצה לקחת את רחל מלכתחילה לקחה גם אחרי שכבר לקח את לאה (וכמ"ש "ויאהב גם את רחל מלאה").

ועפ"ז מובן שאין לתרץ שאי"ז ע"ד הפשט מכיון שיכול לקיים את סיבת הציווי באופן אחר ~ כי אין זה נוגע לנו מהי סיבת הציווי, אלא האם הציווי עצמו מתאים ע"פ פשש"מ. ולכן תירץ באופן שיובן שאין לומר ע"פ פשש"מ שנצטווה כו', ושוב אין נפק"מ מה הי' הטעם שנצטווה ע"כ.

אמנם, המקשה חשב שהטעם שיעקב נשא ב' אחיות הוא בכדי להעמיד י"ב שבטים (ודא"ג הי' זה ע"פ הדיבור), ועלי' דן לומר שהי' יכול להעמיד יב"ש מאשה א' אך לפועל אין כל קשר בין סברא זו למציאות, ולא לזה הכוונה בהשיחה. וק"ל. ומסיימים בטוב.