בגליון דש"פ צו (תשצד - עמ' 21) הביא הרא"נ סילבערבערג מ"ש הגרי"ז הלוי בענין ב' הגדרים דכתיבת המגילה (עבור מצות הקריאה, וכחלק מכתבי הקודש), שלכן חזרו אנשי כנה"ג וכתבו את המגילה והוסיפו דיוקים שונים בה (כגון "וי"ו דויזתא"), כדי לקדשה בקדושת כתה"ק. והאחרונים הוסיפו על דבריו, שאחרי תקנה זו, אין המגילה כשירה למצות הקריאה עד שתיכתב בהתאם לכל הדינים והדיוקים האלו.

ועוד הביא מ"ש כ"ק אדמו"ר (בלקו"ש חכ"ו) בשם הגאון הרוגצ'ובי, שהתקנה דקריאת המגילה היתה שהדברים יהיו אמורים וכתובים בתמידיות. ועפי"ז מבאר הרב הנ"ל בדברי האחרונים דלעיל, שלא היתה בזה תקנה חדשה בקריאת המגילה, כ"א שתקנת אסתר היתה מלכתחילה שתמיד תהא קריאת המגילה בהאופן שנכתבת בזמן ההוא.

ויש להוסיף בזה, שגדולה מזו מצינו בנוגע להוספת פסוקים שלמים בהמגילה. דהנה כ' הרי"א הלוי בספרו "דורות הראשונים" (חלק תקופת המקרא, ע' 263 ואילך) שמגי"א שבידינו נכתבה בג' שלבים: (א) מיד לאחר הנס כתב מרדכי את רוב המגילה, מתחילתה עד תיאור ה"שמחה ומשתה ויום טוב" (ט, יט); (ב) לשנה האחרת, הוסיף את הפסוקים אודות תקנת היו"ט (ט, כ-כב) - ולכן בפס' כב כתיב "ימי משתה ושמחה" ונשמט "יום טוב", שהרי מלאכה לא קבילו עלייהו, כדאיתא בגמ' (מגילה ה, ב); (ג) אחר זמן, הוסיפו אנשי כנה"ג את תיאור קבלת ימי הפורים וגדולת אחשורוש (ט, כג - י, ג). ולפי"ז יוצא שבשנים הראשונות שלאחר הנס היתה המגילה קצרה בכמה פסוקים לעומת המגילה שבידינו כיום, ואעפ"כ הי' אדם יוצא יד"ח בשמיעת מגילה "חסרה" זו.

אבל באמת יש להעיר על דבריו של הרב הנ"ל, דדבר כזה איתא גם לגבי ס"ת עצמה, כדלהלן. וא"כ אולי אין לתלות זה בתקנה חדשה של אסתר לענין המגילה, כ"א זהו הגדר של כתיבת ספר מכתבי הקודש, שצריכה שתיכתב בהתאם להאופן המקובל על חכמי הדור.

דהנה איתא בגמ' (ב"ב טו, א): "'וימת שם משה עבד ה' - אפשר משה חי וכתב 'וימת שם משה'? אלא עד כאן כתב משה, מכאן ואילך כתב יהושע, דברי ר' יהודה, ואמרי לה ר' נחמי'. אמר לו ר"ש: אפשר ס"ת חסר אות אחת, וכתיב 'לקוח את ספר התורה הזה'? אלא עד כאן הקב"ה אומר ומשה אומר וכותב; מכאן ואילך הקב"ה אומר ומשה כותב בדמע".

והנה, האי קרא דר"ש מאי עביד לי' ר"י (או ר"נ)? ואפשר לומר בזה, דר"י סבירא לי' שכיון שעדיין לא ניתנו פסוקים אלו ליכתב, לא מיקרי ס"ת חסר1. וע"ד מ"ש כ"ק אדמו"ר (לקו"ש ח"ט ע' 52-53), שלפי דעת רש"י, לבשו ישראל במדבר תפילין עם ב' בתים ריקים, כיון שעדיין לא ניתנו פרשיות שמע ווהא"ש - ואעפ"כ היו יוצאים ידי מצות תפילין.

ולפי"ז יצא לנו שלשיטת ר' יהודה חל שינוי כזה (שמצינו במגילת אסתר) בדיני ס"ת, שהס"ת שכתב משה היתה כשרה לשעתה אך נפסלה אח"כ בלי שום תקנה חדשה, כיון שגדר "ס"ת שלימה" עצמו נשתנה.

ובזה יש לבאר ג"כ הא דאיתא בירושלמי (תענית פ"ד ה"ב): "שלשה ספרים מצאו בעזרה... בא' מצאו כתוב 'מעון אלקי קודש' ובשנים כתיב 'מענה אלקי קדם', וקיימו שנים וביטלו אחד" - שבפשטות, עד שביטלו את הס"ת הא', היתה כשרה לקרות בה בציבור. וכ"ה גם בענין החילוקים שבין בן אשר ובן נפתלי במסורת המקרא (שלבסוף נפסקה הלכה, ברוב המקרים, כבן אשר), ועוד.

1) ואולי י"ל עוד בזה דר' יהודה סב"ל כר' יוחנן, דאמר תורה מגילה מגילה ניתנה (גיטין ס, א). אלא שיש לדון בזה, דאולי אפי' ר' יוחנן לא קאמר שנקראה הס"ת שלימה עד שניתנה המגילה האחרונה. ואכ"מ.