שליח בישיבת חב"ד ארגנטינה
בגליון יט (ש"פ קרח-ג' תמוז) העיר הת' ד.ה.ז. על השיחה של ג' תמוז תשי"ג, שמבאר ב' האופנים בקידושין כסף שטר וביאה, איך שהם בהקידושין בין הקב"ה וכנסת ישראל שהם תורה ומצוות שבנכסיו ומצוות שבגופו, שעל כך נפעל הקידושין בין הקב"ה וכנס"י שענינה ג"כ דאסר לה אכולי עלמא וכו' כמבואר שם בארוכה.
והנ"ל כתב שהרבי מבאר "שכמו שהאשה נקנית בקידושין בג' דרכים כך גם ברוחניות יש ג' דרכים שכנס"י קונה, כביכול, את הקב"ה". ומקשה ע"ז שהרי בקידושין בפשטות האיש קונה את האשה, ומהשיחה משמע שברוחניות זה הפוך שהאשה קונה את האיש? וע"ש מה שרצה לתרץ.
והנה מה שכותב שבהשיחה מבואר שברוחניות האשה (כנס"י) קונה את האיש (הקב"ה) - זה לא כתוב בהשיחה בשום מקום, וכנראה כוונתו דלפי תוכן הביאור בהשיחה שהקידושין נפעלים ע"י תורה ומצות, שזהו ענינים שאנחנו עושים ומקיימים, יוצא לכאורה שהאשה - כנס"י עושה הקידושין, וע"ז מקשה כנ"ל.
אבל נראה ביאור הדברים, דהנה עצם ענין הקידושין בין הקב"ה וכנס"י נפעל מיד בשעת מ"ת "ביום חתונתו, זה מ"ת" שאז הי' הענין של ובנו בחרת וכו' ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגו' (כמבואר בהשיחה בס"ד) דהיינו עוד לפני שיש הענין של לימוד התורה וקיום המצוות בפועל יש כבר ענין הקידושין ע"י עצם הענין שהקב"ה נתן לנו את התורה והמצוות, ואנא נפשי כתבית יהבית, אז ער האט זיך אריינגעגעבן אין דעם, שבזה הוא קישר את עצמו אתנו, ובפרטיות הוא הג' האופנים שמבאר בהשיחה, לימוד התורה, מצוות שבנכסי האדם ומצוות שבגופו. שעצם הקידושין נפעלו ע"י עצם הדבר שניתנו לנו הדברים האלו שהם הקשר עם הקב"ה. ואח"כ ע"י שעוסקים בפועל בלימוד התורה וקיום המצוות מתגלה ומתפתח הקשר הזה בגילוי יותר, אבל גם אז הקשר שנפעל עי"ז עם הקב"ה אינו מצדנו אלא מצד הקב"ה, שהוא הכניס את עצמו בהתומ"צ, שעי"ז התורה שאנו לומדים היא תורת ה', והמצוות שעושים הם רצונו ית'.
ובתוספת ביאור, דהקידושין ברוחניות אינם רק הסיבה שמביא את האישות הקשר, אלא שהם עצמם הם הקשר ביננו והקב"ה [ועי' ג"כ בלקו"ש חלק יא, תצא ג, לגבי קידושי כסף, שמבואר ג"כ שהכסף "אהבה" זהו הקשר בין הקב"ה וכנס"י] והרי ענין הקשר והיחוד שיש בהתומ"צ, שעל ידם מתקשרים עם הקב"ה, הוא לא מצידנו אלא מצד הקב"ה, שזהו תורתו ומצוותיו, ועי' בסה"מ מלוקט חלק ד עמ' רפה לגבי מצוות, "דזה שע"י קיום המצוות נמשך עצמות אוא"ס הוא לא מצד ענינו של האדם המקיים את המצוות אלא מפני שהמצוות הם רצון וציווי העצמות". - שם מחלק בין מצוות ותורה, אבל מובן שבכללות הענין גם בתורה זה מה שהתורה שאחנו לומדים הוא תורתו של הקב"ה, הוא מפני שהוא נתנה לנו והכניס את עצמו בזה*.
ולפ"ז מובן שגם הקידושין שבין הקב"ה וכנס"י הוא באופן שהקב"ה מקדש אותנו, כמו בקידושין בגשמיות שהאיש מקדש את האשה, ומתורצת קושיית הנ"ל.
*) ועי' ג"כ שם עמ' רלט וז"ל "דכמו שקידושי איש ואשה כפשוטם הוא ע"י שהאיש נותן לה דבר (פרוטה או שוה פרוטה) שבו היא יכולה לקנות חיי נפשה, עד"ז הוא בנוגע לזה שהקב"ה קדשנו במצותיו, שע"י קיום המצוות נמשך חיות להאדם שמקיים המצוות, כמ"ש אשר יעשה אותן האדם וחי בהם". - וכאן מבואר בבירור שענין הקידושין שנפעל ע"י המצוות הוא החיות שנמשך להאדם מלמעלה - מהקב"ה, ע"י קיום המצוה.
Download PDF