חבר 'ועד הנחות בלה"ק'
בשיחת שמחת ביה"ש תשט"ו ס"כ (שיחות קודש ע' כד): "וואס איז געווען - שטייט אז בלילה ההוא האט מען מגלה געווען פנימיות התורה - עס שטייט דער לשון שירת המלאכים, וואס איז שירת המלאכים, וואס חברים מקשיבים לקולך, צום לימוד התורה שבגן עדן, וואס תורה דארטן איז דאך פני' התורה - און דאס האט מאבד געווען מחנות אשור, און ניט נאר וואס מען איז פטור געווען פון סנחריב'ן, נאר עס האט נאך געבראכט א עילו, ביז אז ביקש הקב"ה לעשות חזקי' משיח".
- ויל"ע ולחפש היכן נאמר הלשון "שירת המלאכים" בנוגע ל"לילה ההוא" (מלכים-ב' יט, לה)?
וראה ברד"ק עה"פ: "ואותה הלילה אמרו ישראל שירה", וכ"ה באיכ"ר פ"א, כג: "אמרה כנס"י לפני הקב"ה כו' נזכרת אני שירין ששרתי לפניך בלילות כו'". ולהעיר משמו"ר פי"ח, ה. עיי"ש היטב ודו"ק.
ב) בשיחה הנ"ל סכ"א (שם ע' כה) "מען דארף זיך איינשפאנען אין די מחיצות פון קדשי-קדשים, וואס דאס איז דער ענין פון מי השילוח", ויל"ע מהו הקשר בין קד"ק למי השילוח? - ולהעיר מיומא עז, סע"ב ואילך: "מעין היוצא מבין קדה"ק כו'", אלא שלא מצאתי לע"ע שמעין זה קשור למי השילוח!
שוב העירני בזה הר"ש שי' הבר משו"ת בית רידב"ז (ירושלים תרס"ח) ס"א: "מי השילוח הי' כמין פך קטן בשעה דנכנס לעזרה כדאיתא ביומא עח (הנ"ל)", וצ"ע וחיפוש עוד בזה.
ג) בשיחה הנ"ל סכ"ב (שם): "די גמרא דערציילט אין מס' ערכין אז בימי אגריפס המלך האט מען געהייסן מען זאל מרחיב זיין דעם נהר כו'".
והנה בערכין י, סע"ב: "שילוח הי' מקלח מים בכאיסר צוה המלך והרחיבוהו כו'" - אבל לא נזכר שם אגריפס, ויל"ע ולחפש המקור ע"ז שהמלך שם הי' אגריפס, ובירושלמי סוכה פ"ה ה"ו נאמר הלשון "אמרו נרחיבנו" סתם (ולא נזכר מלך כלל).
ד) בנוגע לפי' המשנה באבות (פ"ה מי"ז) "מחלוקת קרח ועדתו" (שהובא בגליון תתטז) - העירוני לקונטרס "שלום יהי'" (להרב העלער שליט"א), ושם בע' לו ואילך, הובא מנועם אלימלך סוף קונטרס ליקוטי שושנה, ומציין ג"כ למאור ושמש פ' קרח, ואמרי פינחס ש"ב אות קיז. עיי"ש*.
ה) בנוגע לפי' הראב"ע בעניין מצה שנקראת לחם עניים, שציינו בגליון הקודם להמובא באורחות חיים - ילה"ע שענין זה מובא בלקו"ש חי"ז ע' 81 הע' 30 - מאבודרהם.
*) וראה להלן בהערת הר"ש מטוסוב שיחי'. המערכת.
Download PDF