בסה"ש ה'תשנ"ב, ח"א, ע' 123 כותב כ"ק אדמו"ר, וזלה"ק: "ויש לומר שבראש חודש מתגלה בכאו"א מישראל ניצוץ משיח שבו, בחי' היחידה, שהיא ניצוץ מבחי' יחידה הכללית, נשמתו של משיח, וגילוי זה פועל חידוש בכל מציאותו ובכל עניניו שנעשים חדורים בבחינת היחידה, והעיקר, שעי"ז נעשה התגלות וביאת משיח צדקנו ועד כפשוטו ממש, נשמה בגוף, 'מלך מבית דוד כו'".

כפי הנראה משיחה זו, ענין הנ"ל "שבראש חודש מתגלה בכאו"א מישראל ניצוץ משיח שבו, בחי' היחידה", שהוא חידוש וענין נפלא, הרי"ז חידושו של כ"ק אדמו"ר. אבל עפ"י הידוע עד כמה רבנו חיפש מקור מפורש לכל דבר (ועד שאפילו ענינים בדא"ח הי' מחפש מקור גם בנגלה וכו'), אבקש מקוראי הגליון, באם יכולים למצוא מקור לזה.

לכאו' ענין הנ"ל מתבטא בר"ה ג"כ (ולא רק מצ"ז שר"ה הוא ג"כ ר"ח), שהרי הגילוי דר"ה מתגלה אח"כ בשאר חדשי השנה, ובמלים אחרות: הגילוים דשאר ראשי חדשים נובעים מהגילוים דר"ה. ועפ"י הנ"ל לכאורה צריכים לומר שגם בר"ה (מצד ענינו העצמי) "מתגלה בכאו"א מישראל ניצוץ משיח שבו, בחי' היחידה". וגם בזה אבקש מקוראי הגליון, באם יכולים למצוא מקור לענין גילוי הנ"ל בר"ה.

ואולי י"ל אשר שאלה השני' (בנוגע לר"ה) מתורצת עפ"י מה שמבאר כ"ק אדמו"ר בד"ה "והי' ביום ההוא", תשכ"ח (סהמ"מ חלק ו' ע' ג' ואילך), בנוגע לשייכות דתק"ש שבכל ר"ה, לה"יתקע בשופר גדול" שיהי' לע"ל, עיי"ש בארוכה. ועפי"ז מתורצת גם השאלה הראשונה בנוגע להגילוי שמאיר בכל הראשי חדשים, מאחר שהגילוים דראשי חדשים נמשכים מר"ה, כנ"ל. ועצ"ע.

בסה"ש שם הערה 20 על התיבות "שבראש חודש": "וכשר"ח הוא ב' ימים - מתגלה בשניהם בחי' היחידה (באופן כפול)...": ולכאורה הכוונה בההוספה "באופן כפול", היינו שאי"ז רק אותה הבחינה דיחידה, היינו שהגילוי שלה מתחלק לב' ימים, (וע"ד יו"ט שני של גליות וכו'), ואי"ז אפי' שאותו האור דיחידה המאיר ביום ראשון דר"ח (אף שכשיש ב' ימים דר"ח, יום הראשון שייך לחודש שעבר וכו', ואכמ"ל) מאיר גם ביום שני דר"ח, אלא שזהו "הכפלה" במדריגת (הגילוים דבחינת) היחידה עצמה.

ויומתק יותר (דלכאורה, מדריגת יחידה הרי"ז "יחיד ומיוחד מכל צד ופנה" ואיך שייך בזה ריבוי והתחלקות, וכו'), עפ"י המבואר שם בהשיחה (ע' 127 ואילך) ש"התקשרות להקב"ה היא מצד עצם הנשמה, למעלה מכל החמשה שמות שנקראו לה, למעלה גם מבחי' 'חלק אלקה ממעל ממש'", שהרי "לאחרי כל העילויים ה"ה רק מ'חמשה שמות שנקראו לה' (לנשמה עצמה), 'שם' שמורה על תואר וגדר מסויים, 'יחידה לייחדך'...", עיי"ש בארוכה.