ברמב"ם הלכות דעות ריש פרק ה: "כשם שהחכם ניכר בחכמתו ובדעותיו והוא מובדל בהן משאר העם כך צריך שיהיה ניכר במעשיו: במאכלו ובמשקהו .. ויהיו כל המעשים האלו נאים ומתוקנים ביותר".

וכ"ק אדמו"ר הזכיר בשיחת ש"פ חיי שרה תשמ"ה (התוועדויות תשמ"ה ח"א עמ' 646): "מעלתו של החכם ניכרת לא רק בהיותו ער, אלא אפילו בעת השינה ניכר עליו שהם "חכם", וזאת - לא רק בפעולת ההכנה לשינה, קריאת שמע על המטה, וכיו"ב, .. אלא עוד זאת שהשינה עצמה היא באופן המתאים לחכם".

והעירו ע"ז בשעתו שהרי הרמב"ם לא מזכיר את ענין השינה? וכ"ק אדמו"ר בשיחה ש"פ תולדות (התוועדויות ח"ב עמ' 736) ציין על-כך (לאחרי שהביא השאלה):

א) "ראה הל' דעות פ"ד ה"ד-ה. אבל ענין זה שייך גם לשאינו חכם שרוצה להיות בריא".

ב) "ויש לומר: קיום "הלכות הלכות" בעת השינה - הוא רק ע"י קיומם לפני השינה. ויש-לישב עוד, ואכ"מ". עכלה"ק.

והנה באמת הרמב"ם כבר בפרק ג הלכה ג קבע: "ואפילו בשעה שהוא ישן אם ישן לדעת כדי שתנוח דעתו עליו וינוח גופו .. נמצאת שינה שלו עבודה למקום ברוך הוא" (ומסיים שם: "והוא שאמר שלמה: בכל דרכיך דעהו וגו'").

[ועד"ז כתב הרמב"ן עה"ת עה"פ (ואתחנן ו, יג) ואותו תעבוד: ויהי' פירוש ואותו תעבודו לדעתם שתהיה לו בכל עת כעבד הקנוי המשרת לפני אדוניו תמיד שעושה מלאכת רבו עיקר וצרכי עצמו עראי עד שיבוא מזה מה שאמרו וכל מעשיך יהיו לשם שמים שאפילו צרכי גופו לשם עבודת האל, יאכל ויישן ויעשה צרכיו כדי קיום הגוף לעבוד ה' בענין שאמר והנה טוב מאד זו שינה וכי שינה טובה היא? מתוך שהוא ישן קמעה הוא עומד ועוסק בתורה ויתכוין בכל צרכי הגוף למקרא שכתוב אהללה ה' בחיי אזמרה לאלהי וגו'].

והנה, מכיון שהרמב"ם סידר ספרו על סדר ההלכות הרי מובן שפשיטא שאצל החכם ישנה הנהגה התואמת את הנאמר ברמב"ם הנ"ל (פ"ג ה"ג), ואין הרמב"ם צריך לפרטו שוב אצל החכם (בפ"ע).

והנה בפירוש דברי כ"ק י"ל בפשטות: הרמב"ם כותב אצל החכם ש"יהיו כל המעשים האלו (משא"כ שינה היא ענין שלילי מצד האדם ראה תשובות וביאורים (קה"ת תשל"ד) סימן ד ס"א הערה 1) נאים ומתוקנים ביותר" וכוונתו למעשים דקום ועשה (פעולות), ולכן אמר כ"ק שחכם ניכר גם בשינתו אף שאין הרמב"ם מפרטו בין הפעולות משום שסו"ס השינה עצמה אינה פעולה, אם כי מובן שהוא דבר הניכר לכל.

וע"ז הוסיף כ"ק דקיום הלכות כו' בעת השינה הוא רק ע"י קיומם לפני השינה, כלומר פעולות ההכנה [כמו זה ש"ישן לדעת כו'", (וראה גם 'התוועדויות תשמ"ז' ח"ב עמ' 646, שהובאו דברי הרמב"ם הנ"ל) או כשהחכם ניכר בשאר פעולותיו "מאכלו ומשקהו" וכל הנמנים שם הרי זה ראי' שגם השינה אצלו היא עבודה למקום וכו'].

ועדיין צריך ביאור.

אך באמת הדוגמא החיובית "דקיום הלכות כו' בעת השינה" נתבארה ע"י כ"ק אדמו"ר בעצמו בשיחת ש"פ ויק"פ תשמ"ז (התוועדויות תשמ"ז ח"ב עמ' 729) שאז הוסיף:

".. שאפילו "שינה בשבת תענוג" (אחד הראשי-תיבות ד"שבת") - חידוש גדול ביותר, שגם בעת השינה מקיים מצות עונג שבת - דבר חיובי - ולא רק אחריות ביחס לענינים שליליים "אדם מועד כו' בין ער בין ישן" וכו' וכו'".

[הביטוי "החידוש גדול ביותר" מוסב נראה כלפי שאלתה של בתו של כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע - ראה 'המלך במסיבו' כרך א' עמ' רמב-רמג (וש"נ) - שהרי כשישנים אין האדם בעה"ב ע"ע?!]

וראה עוד מ"ש בזה בס' הר המלך כרך ד עמ' קעה ואילך.