בשיחות קודש תשכ"ה ליל ב' דחגה"פ (סעיף ה') מובא מה שאמר כ"ק אדמו"ר על הפסוק במגילת אסתר ד,יז. "ויעבר מרדכי ויעש ככל אשר צותה עליו אסתר". מפרש רש"י 'ויעבר מרדכי': "על דת להתענות ביום טוב ראשון של פסח שהתענה י"ד בניסן וט"ו וט"ז שהרי ביום י"ג נכתבו הספרים", שמזה מובן דמה שכתוב אח"כ (ח, א) "ויהי ביום השלישי", היה בט"ז. כי מזה שרש"י לא מפרש מתי היה יום השלישי משמע שהוא מפרש שלישי לתענית (שכבר פירש מתי הי' זה, בד"ה ויעבור מרדכי).

וזה לא סתירה למה שרש"י על הש"ס מפרש שביום השלישי הוא "שלישי לרצים" ("ונשלוח ספרים ביד הרצים" לפרסם גזירת המן), שהרצים יצאו בי"ג והשלישי הוא יום ט"ו. כי רש"י על הש"ס מפרש לפי' חלק ההלכה שבתורה (שבהלכה יום השלישי הוא ט"ו ועיין שו"ע סימן ת"צ). ורש"י על מגילת אסתר מפרש לפי חלק הפשט שבתורה. ע"כ תוכן השיחה בהנוגע לענינינו.

הנה לכאו' כשנעיין ברש"י על הש"ס שמזכיר הרבי והוא במגילה טז, א. שבגמ' שם כתוב: "והיינו דכתיב וישב מרדכי אל שער המלך אמר ר' ששת ששב לשקו ולתעניתו". וברש"י ד"ה 'ולתעניתו': "יום שלישי לתענית היה שהתחילה להתענות בי"ד בניסן, ומה שאמר המקרא ליום אתמול שלישי ויהי ביום השלישי ותלבש אסתר מלכות יום שלישי לשילוח הרצים היה". היינו שלפי' רש"י על הש"ס הגזירה ושילוח הרצים היה בי"ג והתענית היה בי"ד ט"ו ט"ז וביום השלישי היה בט"ו וממילא לקחו את מרדכי ברחוב העיר שאחרי כן שב לשקו ולתעניתו שזה הי' בט"ז (יום השלישי לתענית). משא"כ לפי פירוש הרבי ברש"י על המקרא "וישב מרדכי" היה אחרי1 התענית.

בהשקפה ראשונה יש לשאול על הפירוש של הרבי, שהרי בפסוק (ו, יב) 'וישב מרדכי' מפרש רש"י "לשקו ולתעניתו", שמזה מוכרח שלשיטת רש"י על המקרא היו באמצע התענית (וכמו שפי' רש"י). וראה שפתי חכמים כאן "יום שלישי לתעניתו היה...". ועיין שם שמעתיק מרש"י על הש"ס כמעט מילה במילה.

אמנם נראה שמרש"י זה לא רק שאין שאלה אלא יש סיוע, דהנה זה שרש"י על הש"ס צריך לפרש מתי זה היה, מובן שמהמילים "לשקו ולתעניתו" לא מפורש מתי זה הי', ומזה שרש"י על המקרא רק מעתיק לשון הגמ' בלי לפרש, נראה שלא ניחה לי' בהפירוש שפירש על הש"ס (שזה היה ביום השלישי לתענית אלא שהיה אחרי התענית) [ודלא כהשפתי חכמים].

ובפשטות א"א לשאול לפי זה (ששב לשקו ולתעניתו היה אחרי ג' ימי התענית) למה שב לתעניתו (דהיינו על איזה תענית מדובר), כי כמו שבנוגע לשקו מובן שלא כל ישראל לבשו שק, אלא מרדכי לבד לבש, עד"ז יתכן שהגם שהיה אחרי הג' ימי תענית מרדכי צם לבד.

וראה סברה כעין זה בעץ יוסף (על עין יעקב בגמ' שם) [לא לשיטת רש"י] ד"ה ולתעניתו "ואע"פ שכתבתי לעיל שימי התענית היה י"ג י"ד וט"ו וזה היה בט"ז אפשר שמרדכי ותלמידיו החמירו על עצמן להתענות עד שיראו עכ"פ התחלתה דגאולה וכדאי' בהתענית שגוזרין על המטר שיחידים מתענים יותר מהציבור. שעל הציבור אין יכולים לגזור גזירה שאין רוב הציבור יכולין לעמוד בה...".