בגליון תתיז (ע' 34) שאל הריש"ק שיחי' לגבי כמה מקורות בדברי רבינו והנני רושם כאן כמה מקורות שנתקלתי בהם.

מי השילוח בקודש הקדשים

בנידון מקור דברי רבינו שמי השילוח קשור בקוה"ק. אולי יש לציין - ובהקדם דידוע כדבר הפשוט במקורות (ראה מלכים א, א פסוקים לג ולט בתרגום ובפירוש רש"י ד"ה אל גיחון, ובישעי' ח פסוק ו בתרגום ובפירש"י ד"ה את מי השלוח, ובתוס' הרא"ש הוריות יב, א ד"ה והורדתם ועוד) דגיחון ומי השלוח היינו הך - למדרש שנקרא משניות כלים, נדפס בספר הקבלה 'עמק המלך' הקדמה פי"א, נדפס גם באוצר המדרשים ח"א ע' 262, משנה יב בסופה: "ובעת ההיא יצא נהר גדול מבית קודש הקדשים ששמו גיחון וישטוף עד המדבר הגדול והנורא ויתערב בנהר פרת".

(אך אין זה נהר גיחון דבראשית כאחד מהד' נהרות שיצא מעדן אלא נהר אחר ליד ירושלים כמבואר ברש"י כריתות ה, ב ד"ה גיחון "מעיין קטן סמוך לירושלים ולא זהו גיחון הגדול היוצא מעדן". אולם ראה זוהר ח"ב לא, א שמשמע שהיינו הך, וראה הגהות הרד"ל בפרד"א פ"ט הגה י).

וראה בהגהת הרד"ל בפרד"א פ"כ אות ל שנוקט בפשיטות "דאיכא מעלה בטבילה בשילוח לענין טהרה ותשובה, ואפשר היינו מפני שמימיו מן המקדש המה יוצאים וכדאמרינן ביומא...". וצ"ע שביומא שאינו מבואר שזה קשור בשילוח, אל לפי המקור במדרש כלים מבואר כך להדיא, עכ"פ יתכן שרבינו התכוון לרד"ל.

אגריפס הרחיב השילוח?

בשיחה הנ"ל אומר הרבי שבגמרא עירובין איתא שהמלך אגריפס רצה להרחיב מימי השילוח שהי' מקלח כאיסר - "ציוה המלך והרחיבהו כדי שיתרבה מימיו ונתמעטו". וצ"ע שבגמרא לא נאמר אגריפס. וכנראה שזהו חידושו של רבינו כי אגריפס הי מלך האחרון שלפני החורבן, כמבואר בכ"מ (ראה רש"י סוטה מא, א "והוא שנחרב הבית מקדש בימיו". ורוב הסיפורים על מלך בזמן התנאים עליו קאי כמבואר בפסחים סד, א לגבי מניית האוכלוסין בקרבן פסח, וביומא לא, ב ששבח המכריז בבית המקדש שקולו הגיע עד יריחו, ובסוטה שם לגבי קריאת הקהל, ובמשנה ביכורים לגבי כיבוד מביאי ביכורים ועוד ועוד). ולכן המלך סתם בה"א הידיעה עליו כוונתו.

ולהעיר שענין זה מבואר גם בתוספתא בערכין פ"ב ה"ב (והגירסא שם כבירושלמי סוכה שציין אליו הריש"ק, בלי "המלך") ובפירוש 'חסדי דוד' על התוספתא כאן מעיר על גירסת הגמרא שיתכן שהמלך הכוונה היא או להורדוס או למונבז, ונראה בסיבת הדבר (ואינו כעת תח"י לברר אם נימק כךבהדיא) שנקט שני אלו, כי הורדוס עסק בבבנין המקדש כמבואר בתחילת בבא בתרא, ומונבז תיקן כלי המקדש כמבואר ביומא לז, א "מונבז המלך הי' עושה כל ידות הכלים של יהו"כ של זהב". אך כנראה הרבי סבור שסתם המלך אגריפס הוא.

ומעניין לציין לדברי אחד הראשונים שנוקט שכל אירוע זה הי' לפני המלכת שלמה! והוא בספר ערוגת הבושם לרבינו רבי אברהם תלמיד הרוקח ח"ב ע' 144 "הנה מי שילוח נבחרו [בזמן שלמה כפי שמביא לפני כן מהפסוקים] משאר מים לטבילה כן גם למשיחת מלכים. וטעמא דמילתא כי בשילוח נעשה נס דאמ' בערכין ובתוספתא שילוח דהי' מוציא מים בכאיסר ... הרחיבוהו ונתמעטו מימיו סתמוהו וחזר לתחילתו, ואפשר שבעבור זה נבחר לטבילה ולמשיחה שיעשה נס לטובל בו ולנמשח עליו". וא"כ קרה זה לפני זמן שלמה שאצלו מסופר שמשחו על יד מעיין הגיחון הוא השילוח (וא"כ המלך שהרחיבוהו הי' שאול או דוד).

ובדבריו מיושב שאלת הרד"ל, למה טבלו דוקא במעין זה, שהבאנו בהערה הקודמת. אך פשטות הסוגיא מורה שהי' אחרי בית ראשון, וצ"ע.

שירת המלאכים בלילה ההוא

עוד שאל היכן כתוב מה שמבואר בשיחה שבלילה ההוא התגלתה שירת המלכים, וזה פנימיות התורה וכו', - והוא גמרא מפורשת בסנהדרין צה, ב "ר' יצחק בן נפחא אמר אזניים גלה להם ושמעו שירה מפי חיות".