בשיחת ש"פ מטות תשי"ד סוס"א (שיחות קודש ע' שנט): "וע"ד המבואר אין איינציקע ערטער בענין מל"ת, אז דורך די פרישה ודחי', דורך דעם גופא איז ער מעלה ומזכך די זאך. וואס אלעמאל רעדט מען אז דער זיכוך איז במ"ע דוקא, וויילע ער איז זיך מתעסק בהדבר, אבער אמאל רעדט מען, אז אויך דורך מל"ת איז דא א זיכוך".

- ויל"ע ולחפש היכן הם המקומות הספורים ("איינציקע ערטער"), שנאמר בהם שגם במל"ת יש העלאה וזיכוך בהדבר?!

ב. בשיחה הנ"ל: "עס איז פאראן עטליכע בחורים וואס דארפן האבן א רפואה כו'" - האם ידוע למי מהקוראים במה דברים אמורים?

בגליונות האחרונים דנו במנהג נתינת אוכל לבע"ח בשבת שירה כו' - וילה"ע שהי' בזה "משנה אחרונה" מאת רבינו בשיחת ש"פ בשלח תשמ"ט הערה 118 (התועדויות תשמ"ט ח"ב ע' 270) וזלה"ק:

"להעיר גם משיחת כ"ק מו"ח אדמו"ר (סה"ש תש"ב ע' 73) אודות המנהג שקבע המהר"ל מפראג בנוגע לשבת שירה - לקבץ ילדי ישראל ולספר להם הסיפור דקרי"ס, כולל גם שילדי ישראל קטפו פירות מהאילנות שצמחו בקרקע הים והאכילו את הציפרים והצטרפו לשירת בנ"י, ומסיים, שאח"כ חילקו לילדים "קאשע" שיתנו לתרנגולים והציפרים.

"אלא שלא ראינו שכ"ק מו"ח אדמו"ר ינהוג כן (אף שסיפר ע"ד המנהג). [וי"ל מהטעמים לזה - מ"ש אדה"ז בשו"ע (או"ח סשכ"ד ס"ח) "יש נוהגים לתת חטים לפני העופות בשבת שירה, ואינו נכון שהרי אין מזונותיהם עליך", ובימינו אלו לא מצוי שיהיו תרנוגלים וכיו"ב שמזונותיהם עליך (כפי שהי' רגיל בדורות שלפנ"ז בעיירות הקטנות)].

"בכ"ז ה"ז רק בנוגע להאכיל העופות וכיו"ב, אבל בודאי שיש לספר לילדים כל הנ"ל, ובמיוחד - לנטוע בהם מדה טובה של רחמנות על בעלי חיים (שמתבטאת גם בסיפור דהאכלת העופות), "ורחמיו על כל מעשיו" (תהלים קמה, ט, וראה ב"מ פה, א. רמב"ם סוף הל' עבדים)". עכלה"ק.

לאחרונה נתפרסם הס' "נזר המגיד ממעזריטש" - לקט ממאמריו, שיחותיו ואגרותיו של כ"ק אדמו"ר זצ"ל.

שם בעמ' לח נדפס קטע מ'שיחות קודש' תשי"ט - הנחה בלתי מוגה - שבו קוראים אנו: ההתנגדות שהיתה עליו [=על המגיד] נשארה בזעלחאוו, אבל למקומו - מעזריטש - היא לא הגיעה. משא"כ אצל תלמידי המגיד וגם אצל רבו הבעש"ט, הרדיפות היו במקומם. עכ"ל.

המו"ל לא ביאר מה עניינה של זעלחאוו לכאן, והרב המגיד בזעלחאוו מאי עבידתי'.

אולי יש למעיינים ביאור לזה, ובאם לאו, קרוב לומר שזה מסוג הדברים שהרבי התרעם על שמפרסמים אותם בלשון שנאמרו בהתוועדות מבלי לבדקם (הוראה מעין זו נאמרה הן בשיחה ברבים והן בכתב).

בספר 'משבחי רבי' שיצא לאור לאחרונה בעמ' 63 מביא מה שאמר רבינו זי"ע בהתוועדות י"ב תמוז תשל"א דבענין השתתפות בהפגנות - צע"ג האם והיכן נמצא היתר להשתתפותן של נשי ובנות ישראל בהן היפך הציווי "כל כבודה בת מלך פנימה" בכלל.

"עאכו"כ כשהדבר היה בתערובות אנשים ונשים וכו'". "ותמיהה הכי גדולה על הנהלות דכמה וכמה מוסדות שומרי תורה ומצוות שתלמידותיהן וכו' השתתפו בהפגנות הנ"ל ולא מיחו (מחאה כדבעי - על פי תורה) וכו'".

וכדאי לציין שגם הגרי"ז מבריסק ז"ל סבר כן (בניגוד להרבה אדמו"רים וראשי ישיבות) שכ"כ בספר 'הדור והתקופה' להרב אליקים שלעזינגער, לונדון תש"ס, עמ' קצח: בשעה שעמדו הציונים להחליט על חוק שרות לאומי לבנות, הכריז רב אחד שכל הנשים והבנות ילכו להפגין לפני הכנסת שלהם, כששאלתי את מרן ז"ל ע"ז אמר: אין להם לצאת לרחוב להפגין, זיי זאלען בעסער באקען חלות, [זה הי' ביום חמישי]".