במכתב מי"א שבט תשמ"ו (הובא בלקו"ש חל"ט עמ' 281 *) כותב כ"ק אדמו"ר "בקשת רפואה לאנשים (נשים) מסוימים - ליחידים - מקומה בברכת "שמע קולנו", וישאל הפרטים לרב בעירו". ויש לעיין בזה, דהנה איתא במס' ע"ז ח, א "א"ר חייא ב"ר אשי אמר רב אע"פ שאמרו שואל אדם צרכיו בשומע תפילה, אם יש לו חולה בתוך ביתו אומר בברכת חולים ואם צריך לפרנסה אומר בברכת השנים".

והנה הגם דמצינו דרש"י לא ס"ל כן, דבגמ' תענית יד, ב בד"ה 'ובשומע' כתב "במסכת ע"ז ובברכות אם הי' לו חולה בתוך ביתי מזכיר עליו בברכת החולים ולבסוף אוקימנן והלכתא בשומע תפילה כך שמעתי", אמנם להלכה הובא בשו"ע סקי"ט ס"א ואין חולק בזה "דאם רצה להוסיף בכל ברכה מהאמצעיות מעין הברכה מוסיף, כיצד הי' לו חולה מבקש עליו רחמים בברכת רפאנו ... והוא שישאל בלשון יחיד ולא בלשון רבים" (ועיין בזה גם בס' צלותא דאברהם בפסקא רפאנו).

וביותר יוקשה דהנה במכתב כ"ק אדמו"ר מדייק "לאנשים מסויימים יחידים", והיינו שדוקא ליחידים צריכים לבקש בשמע קולנו, והוא תמוה דלהיפך מצינו, דלכו"ע ליחיד יבקש בברכת רפאינו, והפלוגתא במפרשי השו"ע הוא רק בנוגע לרבים שיש שכותבים שבזה צריך לבקש בשמע קולנו. וכן פסק להלכה בשו"ע אדה"ז. וצ"ע.

*) עפ"ז יש לתקן המפתח שצ"ל 281 ולא 282.