ידועה קושיית הב"י מדוע אנו עושים חנוכה ח' ימים הרי הנס הי' רק ז' ימים כי ביום הראשון הי צריך לדלוק ע"פ טבע, וא' התירוצים שכתב הוא שמתחלה חילקו את השמן לשמונה חלקים ובכל יום אותו שמינית דלק לכל הזמן כו'.

ובאג"ק כ"ק אדמו"ר (ח"א ע' עט נדפס גם בלקו"ש ח"ל הוספות לחנוכה) כותב "וכבר הקשו המפרשים על התירוץ דחלקו השמן ביום א' לח' חלקים, ויש עוד להוסיף קושיא מהא דזבחים (פח, א) כלי שרת אין מקדשין אלא מלאין אבל אם חסר השיעור אין מקדשין דהיינו שאם חלקו את השמן איך נתקדש השמן כיון שצריך להיות כלי מלא".

ובמכתב אחר בהמשך לזה (ע' קלה) כותב "מש"כ אני במכתבי הקודם בתי' הב"י דחלקו השמן שבפך לח' חלקים דצ"ע מהא דזבחים (פח, א) דכ"ש אין מקדשין, וא"כ לא היו נרות המנורה מלאין, שוב ראיתי שטעות הוא בידי כי השמן למנורה נתקדש לא ע"י נרות המנורה כ"א ע"י מדת חצי לוג שהי' במקדש וכדאי' במנחות (פח, ב)".

ואח"כ מוסיף "ועכצ"ל כן כי גם בכל יום לא היו נרות המנורה מלאים כי היו מחזיקים יותר מחצי לוג כדמוכח שם (פט, א) דאמר מלמעלה למטה שיערו".

ובגל' 'הערות וביאורים' דאשתקד (גל' תשפז-ט) הקשו דאין הפי' דאין כלי שרת מקדשין אלא מלאין שצ"ל מלא כפשוטו, אלא כמ"ש רש"י (זבחים שם ד"ה ואין) כלומר שיהא בהן שיעור שלם הצריך לדבר. וא"כ מדוע לא היו יכולים הנרות לקדש את השמן.

ויש להוסיף עוד נקודה בזה, דאיתא בזבחים (קי, ב) "תנו רבנן המנסך שלשת לוגין מים בחג בחוץ חייב [משום מעלה בחוץ] ר"א אומר והוא שמלאן לשם חג, מאי בינייהו, אמר רב נחמן בר יצחק ביש שיעור במים קמיפלגי", - "דקאמר תנא קמא המנסך שלשת לוגין חייב והוא הדין ליותר משלשת לוגין דיש בכלל מאתים מנה, ואף על גב דמלינהו בכלי גדול קדשינהו כלי דאין שיעור למי החג למעלה, ואתא רבי אלעזר למימר והוא שמילאן לשם חג כדרך מילואן דהיינו שלשת לוגין ותו לא, כדתנן צלוחית של זהב מחזקת שלשת לוגין ממלא מן השילוח, אבל אי הוי טפי לא קדשינהו כלי דלא חזו ליה דיש שיעור למים ואין כלי שרת מקדשין אלא הראוי להם" (רש"י).

ורואין כאן שאף שיש לנו כלי גדול שמחזיק יותר מהשיעור אם יש בתוכו כשיעור ה"ז נתקדש. ולא כך שנתקדש השיעור אלא כל מה שמוסיפים אח"כ לא נתקדש. וא"כ צריכים להבין עוד יותר דברי רבינו - שכיון שהכלי מחזיק יותר מהשיעור א"א להתקדש בהכלי עד שיהי' מלא (ודוחק גדול לפרש שהגם שמה שניתוסף אחר השיעור לא נתקדש אבל כשהכלי הוא מלא לגמרי אז נתקדש כל מה שבתוכו).

וצ"ע בזה וגם בשאר השאלות שנשאלו שם.

(אגב: א' השאלות הי' במה שכותב כ"ק אדמו"ר לאח"ז: ותימה לאיזה צורך היו נרות המנורה גדולים יותר מחצי לוג, וי"ל ע"פ מ"ש בירוש' הבוא בתוד"ה ושיערו (שם), שאם לא מצאו אלא פתילה גסה היו מוסיפים במדת השמן; והרי בירושלמי כתיב רק שבימות החורף היו משתמשים בפתילה דקה ובימות הקיץ הפתילה גסה אבל לא כתוב שם שפעמים היו מוסיפים שמן.

והעירו כמה בצדק שכוונת רבינו הוא שע"פ מה שכתוב בירושלמי שהיו פתילות שונות ופעמים השתמשו בפתילה גסה, א"כ יתכן שיקרה פעם שימצאו רק פתילה גסה ואז הם הוסיפו בהשמן שבנר).