בפסחים ג ע"ב בתוד"ה מאלי' מי קספו לך כ' התוס' "ורבי יהודה בן בתירא שלא עלה לרגל י"ל שלא הי' לו קרקע, או זקן הי' שאינו יכול להלך ברגליו דפטור מפסח כמו מראיה א"נ נציבין חו"ל היא כדמוכח בסיפרי וכו'".

והנה כבר דשו רבים בפי' זה התוס', וכדוגמת מ"ש המשנה למלך בריש פ"א מהל' ק"פ, וז"ל: "ולא ידעתי מה הועיל היותו בחו"ל דאי לפוטרו מפסח ראשון כל שהי' רחוק ט"ו מיל פטור ואי ס"ד דמי שדר בחו"ל פטור לגמרי אף מפסח שני זה לא ידעתי היכא איתי' ואף במצות ראי' לא ראיתי שיפטרו למי שבחו"ל. סוף דבר שדברי התוס' מתחלתם עד סופם צריכים אצלי תלמוד". עכ"ל.

ולאידך מצינו בגמ' גיטין (ה' ע"ב): "...ממדינה למדינה בארץ ישראל נמי לא צריך [לומר בפני נכתב ובפני נחתם] דכיון דאיכא עולי רגלים משכח שכיחי וכו'" – דהיינו בתוך א"י דוקא.

ולפום ריהטא יש לציין ממתני' מפורשת במס' תענית (י' ע"א) "בג' במרחשון שואלין את הגשמים רבן גמליאל אומר בשבעה בו כדי שיגיע אחרון שבישראל לנהר פרת" – והרי נהר פרת אינו גבול א"י?! (וכל' רש"י (תענית שם) – "שהוא רחוק ביותר"). – מלבד מ"ש בתורה שיהיה גבול בנ"י בעתיד. ומדוע מסתמכים על עולי רגל שאין להם שום חיוב כלל – לפי מ"ש התוס' (וכן עפ"י מ"ש בגמ' גיטין שם). דהיינו אשר מלבד מ"ש המל"מ אודות חיוב העלי' עבור ק"פ – דלא מיפטר ( – דהא כשלעצמו אינו נוגע לשאילת גשמים) – הרי אף לענין ראי' מצינו שמסתמכים על עולי רגל דחו"ל בנוגע לשאילת גשמים דארץ ישראל!

אמנם, יש לדקדק ביסוד הנ"ל לומר אשר נהר פרת לא היה גבול א"י. דהנה, בספר יהושע לא הובא נהר פרת בגבולות הארץ וכן בפרשת מסעי. אבל בפרשת לך לך (טו, יח) כ' "לזרעך נתתי את הארץ הזאת מנהר מצרים עד הנהר הגדול נהר פרת", וכן בפ' דברים (א, ז) "פנו לכם ובאו הר האמרי ואל כל שכניו בערבה בהר ובשפלה ובנגב ובחוף הים ארץ הכנעני והלבנון עד הנהר הגדול נהר פרת".

[ולהעיר מהשינוי בפירש"י דבפ' לך לך כ' "לפי שהוא דבוק לא"י קוראהו גדול כו'", ואילו בפ' דברים כ' "מפני שנזכר עם ארץ ישראל קוראו גדול", וכן בפ' בראשית (ב, יד) כ' רש"י "הוא פרת – החשוב על כולם הנזכר על שם א"י". ואכ"מ].

וההסברה בכך – שנהר פרת הוא הגדול דארץ עבר הירדן כדאמרי' בתרגום ירשלמי (מסעי, לד, ט"ו) "נפק להון תחומא לנהרא רבא נהרא דפרת... הדין הוא חולקהון דתריין שבטיא ופלגות שבטא". אבל, צ"ע גם בזה, דהרי "קדושה ראשונה קדשה לשעתה" – בלבד, וא"כ מדוע יקבעו בימי בית שני (אנשי כנה"ג – אם להקדים ואם לאחר – ר' גמליאל – כפשוטו דמתני') – עפ"י גבולות הארץ דימי בית ראשון.

ואוי"ל בדא"פ דקבעו ע"ש העתיד. וראה בכ"ז לקו"ש ח"כ ע' 54 ואילך ובהערות שם, שמפירש"י הנ"ל (ועוד) משמע דעולין לרגל מחו"ל. וכן באנצי' תלמודית ח"ב ע' רח (ערך ארץ ישראל), שהובא שם ב' דעות בזה. וצ"ע. ופשוט דכהנ"ל בדא"פ ולפום ריהטא.