בהמשך תרס"ו פרשה נח ע' נב מבאר ההפרש בין הרצון דמע"ב להרצון דהמצוות דהרצון דמע"ב הוא בחי' הרצון הפשוט שלפנה"צ, וכמו שהוא בעצמותו הוא רצון השייך לעולמות - והו"ע ההשערה בכח איך יהיה אופן ציור העולמות, ומשם נמשך אח"כ בחי' המדידה בפועל לאחר הצמצום באופן המשכת בבחי' מעומ"ט וקדימה ואיחור וכו'.

משא"כ הרצון דמצוות הוא בחי' פנימיות ועצמות אוא"ס שלמעלה מהרצון דעולמות, ואינו נמדד בהמדידה דמעומ"ט, וע"י המצוות ממשיכים הגילוי דאוא"ס למטה כמו שהוא למעלה ממש.

ומקשה בזה שם, דלכאו' במצוות עצמם יש להם מדידה בהרצה"ע דמצוות, ומביא כמה דוגמאות לזה ובין השאר מביא הדוגמא מסוכה שצריך להיות לא פחות מז' טפחים ומשהו, דזוהי שיטת רש"י בסוכה ד, א ד"ה אם יש בה.

והנה במהרש"א שם הקשה על רש"י וז"ל "צ"ע דהוסיף כאן ולקמן גבי עמוד בשיעור סוכה משהו על ז' טפחים, ובכמה דוכתין במכילתין נראה דלא הוי שיעור הסוכה אלא ז' טפחים מצומצמים, והטעם דגברא באמתא יתיב ושלחנו טפח, כדאיתא בירושלמי וכמ"ש הראש ע"ש". עכ"ל. וכן פסק הרמב"ם פרק ד מהלכות סוכה ה"א "ורחבה אין פחות מז' טפחים על ז' טפחים", וכן בטור ובש"ע סימן תרלד סעי' א, וכן פסק אדמו"ר הזקן בשולחנו סימן תרלא ה"י.

וי"ל דזה שבהמשך שם נקט דוקא שיטת רש"י דסוכה דצריך להיות לא פחות מז' טפחים ומשהו - הוא להדגיש עד היכן היא המדידה דבמצוות - דרואים בגלוי שאפי' המשהו נוגע. ואף להלכה שיעור הסוכה הוא ז"ט על ז"ט בלא משהו, הנה דוקא מכאן שמעינן דאם חסר אפי' משהו משיעור הז"ט - תפסל הסוכה, ובזה מודגש יותר המדידה המוגבלת שבמצוות.