בתורה אור פ' שמות ד"ה "הבאים ישרש יעקב" (נג, ד): "מעשה המצוות שירדו ונתלבשו בדברים גשמיים כמו קלף של תפילין . . וכשאיש ישראל מניח אותם על ראשו נתהוה בחי' גילוי אלקותו . . וזהו דוקא כשאיש ישראל מניח אותם על ראשו משא"כ כשמונחים על השולחן לא נתהווה מזה שום גלוי כלל, הגם שמצח האדם הוא דבר גשם ג"כ כמו השולחן".

והעירני חכם אחד, דלכאורה צ"ב מצח מאי בעי הכי? הרי הנחת התפילין היא דוקא על הראש ולא על המצח.

ובהגהות אדמו"ר הצ"צ (אור התורה ע' פז) מוסיף "ולמעלה ד' מוחין נמשכו על גלגלתא ומצחא דז"א כו', ופירוש גלגלתא ומצחא עיין בד"ה ועשית ציץ כו' והי' על מצח אהרן ובד"ה אני וכו'".

אך לכאורה עדיין צ"ב, דהגם שברוחניות יש המשכה בבחי' מצח, הרי כאן רוצה להדגיש שצריך להיות מקום גשמי על ראש האדם שעליו מונחין התפילין, ולמה מביא כאן מצח.

ושמעתי אומרים, דאיתא בספרי הרה"צ מראפשיץ שיש צדיקים המניחים תפילין על המצח דוקא. אך לע"ע לא מצאתי הדברים.