א. בפי"ג מסביר "ששופטן" הוא לא שליטה אלא רק הבעת דעה, כמו שופט שאומר דעתו ויכול להיות שהפסק לא יהי' כמוהו.

ב. בהמשך הפרק מביא שלש מדרגות בבינוני: דרגא א' - שבהמשך היום עולם לו מח"ז ודוחם בכח המוח ששליט על הלב, והרשימו מהתפילה. דרגה ב' - מי שבתורת ה' חפצו ואין עולים לו כלל מחשבות, כי הרע בלב הוא כישן כמו בשעת ק"ש ותפילה, אלא שיכול להיות חוזר וניעור. דרגא ג' - בינוני שיש לו אהבת ה' כל היום, ואז הרע כפוף לטוב ובבינוני זה רבה טעה בעצמו לומר שזוהי דרגתו.

ג. עצם טעותו של רבה מחייבת את ג' המדרגות כי אם יש רק דרגת הבינוני של פרק יב - שאחר התפילה עולים לו מחשבות זרות, איך טעה רבה לומר ע"ע שהוא בינוני, ולכן מוכרח לומר שיש דרגת בינוני שאין לו מח"ז במשך היום, וזוהי הדרגה השניה שבתורת ה' חפצו וכו', אבל עדיין לא מובן כי רבה שהי' צדיק הרי הי' לו אהבת ה' כל היום. והרי הבינוני יש לו אהבת ה' רק בתפילה, ולכן מוכרח לומר שיש גם בינוני שיש לו אהבת ה' כל היום וזוהי הדרגה השלישית של הבינוני, ולזה טעה רבה בעצמו לומר שהוא בינוני, היינו בינוני הג', וטעותו הייתה שבינוני יש לו אהבה כרשפי אש וצדיק יש לו אהבה בתענוגים, וזוהי טעות קרובה.

ד. ע"פ הנאמר לעיל צריך לומר שזה שנאמר "בינונים זה וזה שופטן" היינו שיש לו שתי דיעות גם של הנה"ב וגם של נפה"א א"א לומר אלא רק על הדרגה הראשונה של הבינוני שעולים לו מח"ז אחר התפילה. אבל לא על שתי הדרגות הנעלות, כי להם אין הרי מח"ז ורק שופט אחד הנה"א אומר דעתו.

ה. ולכאורה זה דחוק לומר שמה שנאמר בגמ' כסתם "בינונים" זה רק על אחת מג' דרגות הבינונים, ועוד יותר קשה: דהנה מאמר זה נאמר בגמ' "תניא ר' יוסי הגלילי אומר צדיקים יצ"ט שופטן ... בינונים זה וזה שופטן" וע"ז אומר רבה "כגון אנא בינוני".

היינו שרבה טעה בעצמו לומר שהוא בינוני שזה וזה שופטן, ולפי מה שנאמר כאן בתניא פי"ג רבה טעה בעצמו לדרגה הג' שאין לו זו"ז שופטן, כי באמת לא הרגיש בעצמו שתי דיעות ומחשבות, וצע"ג.