תלמיד בישיבה
בסה"מ מלוקט ח"ד ע' רס בהערה 21 מביא כ"ק אדמו"ר את הלשון בתו"א יתרו סז, ג "בצאת ישראל ממצרים התחילו לספור ספירת העומר" ומפרש: "וי"ל שהכוונה היא להעבודה דספירת העומר ברוחניות".
ובפשטות בזה כוונת כ"ק אדמו"ר הוא לבאר הלשון ספירת "העומר", דהרי בצאת ישראל ממצרים לא מצינו שהביאו קרבן עומר*, ומבאר שהכוונה לספירת העומר ברוחניות.
ועפ"ז אפשר לבאר המשך הלשון בתו"א שם: "בצאת ישראל ממצרים התחילו לספור ספירת העומר כמ"ש שבעה שבועות תספר לך, והם הכנה להיות קבלת התורה בשבועות". דלכאורה קשה, איפה כתוב קודם מתן תורה "שבעה שבועות תספר לך"?
- וע"פ הנ"ל אפ"ל הכוונה בזה, שהספירה שהיתה אז (שהיתה ספירת העומר ברוחניות) הוא באותו אופן (כמ"ש) שבעה שבועות תספר לך, והיינו שהיא הכנה לשבועות.
ועפ"ז יומתק מה שהביא אדה"ז הפסוק "שבעה שבועות תספר לך" שהוא מפרשת ראה (טז, ט) שקאי על חג השבועות, ולא הביא הפסוק "וספרתם לכם גו' שבע שבתות וגו'" מפ' אמור (כג, טו) המדבר בעיקר על קרבן העומר [וכפי שהוא אכן הנוסח בה"רבונו של עולם" בסדר ספירת העומר, שאומרים הפסוקים "וספרתם לכם וגו'" ואילו הפס' "שבעה שבועות תספר לך" אינו מוזכר], כי אין הכוונה לספירת העומר כפשוטו, אלא לספירת העומר ברוחניות כהכנה לחג השבועות.
*) ואף שהובא בכמה ראשונים (נסמנו בלקו"ש חל"ה ע' 10 הערה 27) ד"בשעה שאמר להם משה רבינו ע"ה תעבדון את האלקים על ההר הזה אמרו לו ישראל משה רבינו אימתי עבודה זו אמר להם לסוף חמשים יום, והיו מונין כל אחד ואחד לעצמו (מכאן קבעו חכמים לספור העומר (בזה"ז))" - לא היתה ספירה זו אז קשורה לקרבן עומר, אלא מצד תשוקתם לקבלת התורה מרוב חיבה.
Download PDF