ברוקלין, ניו יורק
בגיליון האחרון - תתלג (עמ' 12 ואילך), העיר הרב משה מרקוביץ אודות חכמה ובינה. איזה מהן "ארוך" ואיזה מהן "קצר". יעו"ש.
ויש לישב קושייתו בפשטות: בכללות, במוחין - מה שיותר גבוה הוא "קצר". ומה שיותר נמוך "ארוך". וכמו בחכמה - כח מה. הברקה. קיצור. לאידך בינה. הסברה. התפשטות ואריכות, לפ"ע החכמה.
במדות הרי הוא להיפוך. כי הרי חסד וגבורה - שהן שרש כל המדות הן בתקיפות יותר משאר המדות שמסתעפים מהן. וכ"ש לגבי מלכות. ולכן (בכללות) ז"א הוא "ארוך" יותר ממלכות שהיא קצרה.
ואי"ז סותר למ"ש בלקו"ש שמביא הנ"ל (ח"כ חיי-שרה ב), כי שם ההסבר הוא בהתפתחות הדבר. אז הנה באותו עולם מה שגבוה יותר הוא "ארוך" יותר, כי בשביל לפתח דבר צריכים יותר אותיות וכו'. ולכן ז"א הוא "ארוך" לגבי מלכות. כי שניהם באותו עולם. משא"כ כשמדובר ביחס שבין שתי עולמות, אז השכל היותר גבוה הוא בקיצור יותר. ולכן בינה הוא "קצר" לגבי מדות. כמבואר באריכות בלקו"ש שם. אבל בעצם מציאותם- לפני שמתפתח השכל או מדות אז ברור שחכמה היא "קצר" לגבי בינה. ועצ"ע.
Download PDF