בסידור עם דא"ח שער חג הסוכות ד"ה ושאבתם מים (נדפס בתשרי שנה זו ב"תדפיס" מההוצאה החדשה של הסידור) מבאר ההבדל ביןניסוך היין וניסוך המים, ובתוך דבריו שם (ב"תדפיס" ח, ד) איתא: "ובכל זה יובן ג"כ מה שמצות ניסוך היין נתפרש בתורה שתהי' ע"י הלוים בשיר ולא ע"י זולתם, ומצות ניסוך המים תוכל להיות גם ע"י ישראלים, רק שיהיו מבחי' נהיר דחכמתא, דאורייתא נפקת מיניה כו'".

והעירני ח"א, דלכאורה לשון זה הוא פלא, דהא פשוט שניסוך המים הוא רק בידי הכהנים וזר שניסך מים חייב מיתה (יומא כד, א).

אבל אם כי הלשון דחוק קצת הרי הכוונה פשוטה, דכמו שבענין ניסוך היין לעיל כתוב "שתהי' ע"י הלויים בשיר", היינו שאין הכוונה לעצם הניסוך אלא לשירה המלוה אותו, כך גם בענין ניסוך המים הכוונה היא לזה שבשמחת בית השואבה היו כל גדולי החכמים שמחים יחד, וכמבואר במאמר לפני זה. ופשוט הוא.