איתא בסה"מ מלוקט ח"ה ע' עח הע' 43: "ראה בארוכה באגה"ק סט"ו בפירוש הכתוב ואנכי עפר ואפר, שמדת החסד דאצילות שהאירה בנשמתו של אברהם אבינו כמו שהיתה מלובשת בגופו היא באין ערוך לגבי החסד דאצילות, כמו שהאפר אין לו דמיון וערך אל מהות העץ".

למרות הנ"ל, מובא ריבוי פעמים בדא"ח מש"כ בספר הבהיר: "אמרה מדת החסד לפני הקב"ה, רבש"ע מימי היות אברהם בארץ לא הוצרכתי אני לעשות מלאכתי שהרי אברהם עומד ומשמש במקומי".

והנה בהשקפה ראשונה, ישנם חילוקים באברהם גופא בנוגע לדרגות שונות ובמשך תקופות שונות בחייו (עי' ספר הערכים ערך אבות, סעיף א, וערך אברהם סעיף א וד). ולגבי מדריגות ותקופות אלו שייכים החילוקים בין מש"כ באגה"ק ומש"כ בספר הבהיר. (עי' בספר הערכים שם).

ומ"מ מצינו הערת כ"ק אדמו"ר בסה"מ תש"ט, בד"ה "בשעה שהקדימו", הערה 15 עמ"ש בהפנים - "וכמ"ש בפרדס בשם ספר הבהיר, 'אמרה מדת החסד לפני הקב"ה, מימי היות אברם בארץ לא הוצרכתי לעשות מלאכתי שהרי אברם עומד ומשמש במקומי'":

וזה לשון ההערה "הגהת כ"ק מו"ח אדמו"ר שליט"א על הגליון וז"ל: בע' אברהם צ"ע מהא דאברהם פסיק טעמא בגווייהו, ומבואר דאינו דומה לכמו שהוא למעלה כו', עכ"ל".

ולכאורה הכוונה, שאף שישנם מדריגות ותקופות שונות בא"א כנ"ל, מ"מ הלשון בספר הבהיר הוא "מימי היות אברהם בארץ" - היינו בכל הזמנים שהי' אברהם נמצא בעוה"ז, מתחיל גם מתקופה ומדריגה הראשונה, קודם ההתגלות ד"לך לך" וכו'.

(ואולי משו"ז מעתיק בפנים המאמר הלשון "אברם" (בלי "הא"), אף (שכמדומני) כמעט בכל המקומות בדא"ח שמביא מאמר הנ"ל הלשון הוא "אברהם", מפני שרצונו להדגיש שמ"ש בספר הבהיר קאי גם על מדריגת "אברם" (אפילו בלי שלימות ה"הא").

ואבקש מקוראי הגליון להבהיר את הענין.