בחוברת ל"ה מסידרת 'חסידות מבוארת', הגישו את המאמר ד"ה 'שובה ישראל - תרנ"ט' בהסבר ברור וטוב, ותבוא עליהם ברכה.

להלן שני תיקונים קלים בהערה נ:

בהערה זו מביאים ראיה לכך שאותיות הדיבור באות מן המחשבה, כי "אינו יכול לדבר כי אם אותם הדיבורים וצירופים שכבר דיברם, והיו במחשבתו פעמים רבות מאד" (תניא אגה"ק סו"ס יט).

א. שם בתניא נאמר שאותיות הדיבור מתהוות ומקבלות חיותן מאותיות המחשבה, ומקשה אדה"ז על זה ממצב שלפעמים אדם מדבר דבר אחד ומהרהר בשעת מעשה בדבר אחר [כמו שרגילים בשעת התפילה למשל...], ועל זה מסביר ש"אינו יכול לדבר" (בלי מחשבה) אלא "דיבורים וצירופים שכבר דיברם והיו במחשבתו פעמים רבות מאד", ואין זה שייך למדובר במאמר כלל.

ב. הציון לאגה"ק סו"ס יט מטעה במקצת, כיוון שאין זה סיום האיגרת ממש, אלא איגרת עצמאית ("האותיות...") שנדפסה רק החל מדפוס ווילנא תר"ס ואילך, אם כי תוכנה מהווה כעין סיום לסי' יט (ראה בזה בס' 'שיעורים בס' התניא' להרב וינברג בפתח איגרת זו).