בגליון הקודם (עמ' 64) מבאר הר' י.י.ק. בענין השכל ומדות דנה"ב, שמדות שייכים גם בענינים גשמיים משא"כ שכל אמיתי הוא רק בנה"א, ובזה מבאר למה בפ"ו מזכיר בתחילה המדות דנה"ב, ואח"כ השכל המולידן, ומקשר זה בביאור הנ"ל כי מדות שייכים גם בנה"ב משא"כ שכל.

אבל ביאור זה הוא תמוה, כי הביאור בפ"ו מבארים בפשטות, וכמו שאדה"ז בעצמו מזכיר בסוף דבריו, כי הנה"ב עיקרו מדות, ולכן מזכיר אצלו קודם המדות והשכל אצלו הוא רק בשביל המדות, והיינו שהשכל הוא רק לשמש המדות וכמו שהוא כותב בעצמו זה, וא"כ מה זה נוגע להביאור ששכל שייך רק בקדושה.