בשער היחוד והאמונה פרק יו"ד מבאר רבינו הזקן את הטעם שקראו חכמי האמת את הספירות העליונות "אורות", "כדי שעל ידי המשל הזה יובן לנו קצת ענין היחוד של הקב"ה ומדותיו שהוא בדרך משל כעין יחוד אור השמש שבתוך גוף כדור השמש עם גוף השמש שנקרא מאור כמ"ש את המאור הגדול וגו' והזיו והניצוץ המתפשט ממנו נקרא אור כמ"ש ויקרא אלקים לאור יום וכו'".

ובלקוטי ביאורים להר"י שי' קארף מביא בשם כ"ק אדמו"ר, שהטעם שהביא את הפסוק "ויקרא אלקים לאור יום" הוא כדי להביא ראי' שהאור נקרא בשם אור דוקא כשהוא מאיר מחוץ למקורו, כשעושה יום בעולם (הובא גם בהערות המערכת בלקו"א מהדו"ק).

אבל לכאורה יש להבין, הרי האור שאודותו מדובר בכתוב "ויקרא אלקים לאור יום" אינו האור היוצא מן השמש, שהרי השמש לא נבראה אלא ביום הרביעי, ואילו קריאת אור יום היתה ביום הראשון, ואם כן, מנא לן שהאור שבתוך השמש אינו נקרא בשם "אור".