ברוקלין, נ.י.
בגליון האחרון - תתמה (עמ' 25), העיר הר"א לשס על דבריי שכתבתי על מש"כ אדה"ז בלקו"א ספ"א, שאו"ה לגרמייהו עבדין. כתבתי שישנם המתקשים בהבנת (והסברת) הדברים משום שנראים בעיניהם כמפחיתים את ערכם וכו' של אומות העולם.
והערתי, שכדברים האלה ממש אמר כ"ק אדה"ז גם על בנ"י - במקרים מסויימים - בסימן י"א דאגה"ק הידוע ומפורסם על שם התחלתו, "להשכילך בינה". במילא, לטעמם, הרי אדה"ז גם מפחית את ערכם של בנ"י...
וביארתי (אף שאינו ביאור משלי ח"ו. עיין בס' "ביאורי הרנ"ג" על אתר. וראה גם "פניני התניא" שם), שהדאגה לטובת עצמו/ה הוא אחד מהטבעיים שהטביע הקב"ה בבריאה. דומני שדבר זה הוא ברור ופשוט ואינו צריך לפנים.
במילא, היוצא מזה הוא, שדברי אדה"ז אינם "טובים" ואינם "רעים": הם פשוט מדברים על ענין מסויים כמו שהוא! והוא: בריאה רגילה ונורמלית דואגת לעצמה, ולא לטובתם של אחרים (אין זה אומר שדואגים לרעתם של אחרים...). ובזה ישנם ריבוי עצום של דרגות כמובן ופשוט.
אך הנדרש והנתבע מיהודי הוא, שייצא מהגבלות הבריאה - כולל מהגבלה זו. וגם דברים אלו ברורים ופשוטים הם ואינם צריכים לפנים כלל וכלל. עד כאן תוכן דבריי, שהינם בגדר של הערה בעלמא וקצת ביאור בלא חידוש כלל.
ותפס הכותב בגל' הנ"ל משפט מתוך דבריי אשר לא הבינו על בוריו, ואיני בא לטעון שכוונתי הייתה מובנת ופשוטה, ורק להסבירה ולבארה בלשון פשוט דלא משתמע לתרי אפי.
כתבתי: "הרי אף גוי נורמלי לא ייעלב אם יאמרו לו שכל שור או חמור, נמצא בדרגא ש"לגרמייהו עבדין". למה? כי זהו מצבו וזהו עניינו, ואין בזה שום דבר רע או שלילי".
וכתב הנ"ל: "ואני לא הבנתי דבריו כלל, דבוודאי כל גוי ייעלב אם יאמרו לו שהוא כמו שור או חמור, דלגרמייהו עבדין, ואין לו היכולת לשאוף שיצא מהגבלותיו, ורק איש ישראל הוא למעלה משור או חמור. וסו"ס לא הועיל כלום בהסברתו." ע"כ דבריו.
והנה ברור, שכוונתי בכתבי הייתה שהאדם (יהודי או, להבדיל, גוי) לא ייעלב עבור השור או החמור באם נאמר לו שהם עבדין לגרמייהו. למה לא ייעלב? כי מה עניין "עובדה" אודות השור או החמור לעלבון?! עובדה זאת עובדה!
ודבריי אלה היו משל להסביר, שבאותו אופן, שאר הבריאה שברא הקב"ה בעולמו - כולל הגויים - יש להם טבע זה, ואין בזה שום דבר שלילי. ורק שמהיהודי טובעים דבר בלתי רגיל, וכמו שכתבתי שם בסוף דבריי, שהגוי הוא "נורמלי", מצד גדרי הבריאה, ואיש הישראלי הוא "לא נורמלי", מצד אותם גדרים.
והכל יבוא על מקומו בשלום.
ומש"כ שלפי דבריי "אין לו [להאינו-יהודי] היכולת לשאוף שיצא מהגבלותיו", הנה מובן ופשוט שלא שייך שנברא ייצא מההגבלות של נברא. (האם גם זה ל"עלבון" ייקרא? לא ולא!) ולאידך פשוט, שבן-אדם יכול לעלות מדרגא לדרגא וגבוה מעל גבוה כו', גם מבלי לצאת מההגדרות של הבריאה...
[ואודות היציאה מההגבלות הנדרשת מאיש הישראלי, עיין ב"להשכילך בינה" - "אף שאינו יכול"... וראה שם שינויי הנוסחאות בזה. ואכ"מ.]
ומש"כ הכותב אודות חסידי אומות העולם וכו', אינו ענין לכאן. שהרי, אפי' אם נאמר שמדינה זו הינה מלאה ב"חסידי אומות העולם", עדיין לא הסברנו את דבריו הק' של כ"ק אדה"ז אודות הגויים שאינם בגדר זה, ומקור נפשותיהם בג' קליפות הטמאות. ולית מאן דפליג שישנם כאלה...
במלים אחרות: עובדת היותנו במדינה של חסד וכו', שאפשר שיש בה רוב של חסידי או"ה שנפשותיהם מקלי' נוגה - אף שאיני יודע איך "רואים בעליל שהרבה עכו"ם הדרים במדינתנו נלקחים מנוגה" - מ"מ, איך הגענו מעובדה או ידיעה זו לביאור על דברי כ"ק אדה"ז. אף שכתב הנ"ל שזהו "ביאור הפשוט ביותר".
לאידך, המשיך הנ"ל ש"ישנם הרבה דברים הקשים להעמיס בפני מי שאינו שומר תומ"צ או [להבדיל. הוספת המעתיק] אינו יהודי . . וכן הוא בעניננו" [הדגשת המעתיק].
וכאן הבן שואל: מוסכם שישנם דברים כאלה, או אפי' הרבה דברים כאלה. אבל דבר שאינו נכנס לגדר זה, כפי שהוא בעניננו כמוכח מכל הנ"ל, איננו חייבים לענות ולומר "אזוי אזוי איז דער עניין"1. . ואם תמצי לומר: אסור לנו לומר כך...
והסיפור שהביא עם הרשנ"ז יפה ע"ה, הרי זה לא מעלה ולא מוריד, כנ"ל. ואם תמצי לומר: הר"ז מאשר יותר את "ביאורי" (שאי"ז באמת הביאור שלי) מאשר את ביאור הכותב הנ"ל.
1) אפיזודה מעניינת: פעם ישבו ר' שמואל דער שניידער ור' איטשע חורגין ב-770 ב"זאל הקטן" במעלי שבתא ולמדו לקוטי תורה (או תורה אור). בהגיעם לדברי כ"ק אדה"ז שהעולם הינו שני שלישים מים ושליש אדמה, נענה ר' שמואל ואמר "הייתי בליענינגראד, הייתי במאסקווא (ומנה כו"כ מקומות) וראיתי הרבה יותר אדמה מאשר מים!" והסכים עימו ריעו . . והפטירו "נו! אז דער אלטער רבי זאגט..." צריך לקבל את זה בקבלת עול... שמעתי מאבי שי'.
Download PDF