ברוקלין נ.י.
בגליון תתב עמד הת' ש.ד.ח. על השאלה בגליון שלפניו אמ"ש באגה"ק סימן ה', דמה שאמרז"ל "ותלמוד תורה כנגד כולם" לא נאמר אלא בזמניהם אבל לא בזמן תקופת עקבתא דמשיחא, ומביא מלקו"ש חלק ט' וכן משיחת ש"פ דברים תשמ"ב ששם התעכב כ"ק אדמו"ר על שאלה מעין זו ותירצה.
לאחר הבעת יישר כח על המראי-מקומות, יש לעיין בגוף הענין לכאורה.
דהנה בלקוטי שיחות ח"ט (ע' 345) בהערה, כותב רבינו: "אין להקשות והלא פס"ד ערוך הוא בכל הפוסקים, ואדה"ז עצמו הביאו בהלכות ת"ת שלו (פ"ד, ס"ב, ז) דת"ת שקול כו' - כי הרי מצוה שא"א לעשותה ע"י אחרים קודמת לת"ת (שם פ"ד ס"ג) ולכן כשאין דרך כו' כ"א מעשה הצדקה (ראה אגה"ק שם) - זהו העיקר". [ועד"ז הוא בשיחת ש"פ דברים תשמ"ב שהביא שם].
ולכאורה צריך ביאור, דאם כן מדוע הביא רבינו הזקן את הדין ד"תלמוד תורה כנגד כולם" בהלכות תלמוד תורה שלו בכלל, אם אינו נוגע בזמן הזה. ומאידך גיסא, היכן מצינו שקובעים הלכות על יסוד ענין של קבלה שנפלה סוכת דוד ואי אפשר להקימה אלא על ידי צדקה. ולהעיר שבהלכות תלמוד תורה שם לא הביא רבינו הזקן כלל ענין זה שבזמן הזה לא נאמר ענין תלמוד תורה כנגד כולם.
[ויש לעיין בספרו של הגר"מ אשכנזי שי' על הלכות תלמוד תורה שי"ל ז"ע ואינו תח"י].
ובפשטות הי' אפשר לומר, דמ"ש באגרת הקודש שם אין הכוונה להלכה למעשה שבזמן הזה נדחה תלמוד תורה מפני גמ"ח בכל אופן שיהי', אלא שבזמן הזה יש מעלה מיוחדת בגמ"ח על תלמוד תורה, ולכן מעורר לעסוק בגמ"ח יותר מהחיוב ע"פ דין ולפנים משורת הדין. ועצ"ע בזה.
Download PDF