תושב השכונה
בגליון דש"פ פקודי (תשצג - עמ' 40) הביא הרב ש"ש פליישמאן מ"ש ב"היום יום" (כ"ז אדר א') בשם כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב, שהאמת היא דרך המיצוע, ואשר נטי' לימין - להחמיר על עצמו למצוא חסרונות שלא כפי האמת, או נטי' לשמאל - להקל ע"ע בעניני עבודה - שניהם דרכים טועות. והקשה הרב הנ"ל ע"ז, שהרי קו הימין הוא אהבה וקו השמאל הוא גבורה וחומרא, וכמ"ש כ"ק אדה"ז (אגה"ק סי' יג) בנוגע לשרשי נשמות ב"ש וב"ה.
ובגליון תשצד (עמ' 48) תירץ הרב יצחק וילהלם שהכוונה כאן היא על ב' חללי הלב, שהימין הוא מקום משכן הנה"א (ולכן הנטי' לצד זה היא הנטי' להחמיר ע"ע ולהתקרב לצד הקדושה) והשמאל הוא מקום משכן הנה"ב.
ואולי אפשר לתרץ גם באופן אחר, שהנטי' להחמיר ע"ע היא היא הנטי' להקל על אחרים (והמשל לזה הוא שכאשר האדם עומד לנגד חבירו, הרי צד ימינו עומד לנגד צד שמאלו של חבירו, כך שכאשר א' מהם יטה לימינו, הריהו באותו עת מתקרב לשמאלו של האחר). ולכן, ב"היום יום" כאן שמדובר על עבודת עצמו, צד הימין הוא צידה של הנטי' להחמיר על עצמו בעבודת ה';
משא"כ בתניא שם, שמדובר על הוראה להזולת, צד הימין הוא צידה של הנטי' להקל להם עד כמה שאפשר. (ובאמת, מצינו שבית רבן גמליאל - צאצאי וממשיכי דרכו של הלל - "היו מחמירין על עצמן ומקילין לכל ישראל" (ביצה כא, ב), בהתאם להנ"ל).
ובזה מזהיר כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב שנטיית האדם לעצמו צ"ל בדרך האמת - וכמובן מזה שהנטי' כנגד אחרים בעניני הוראה צ"ל ג"כ בדרך האמת שבתורת האמת.