בגליונות הקודמים שקו"ט בענין המבואר בהתחלת אגה"ת "עבר על מ"ע ושב . . אף שמוחלין לו העונש שמרד במלכותו ית' . . מ"מ האור נעדר . . והעובר על מל"ת ע"י שנדבק הרע בנפשו . . איו כפרה לנפשו ולא למעלה עד יוה"כ". עיי"ש בארוכה.

ונעלם מהם שכל דבריהם מבוארים היטב באריכות ובפרטיות בלקו"ש חל"ב ע' 10.

ומה שנתפס הר' י. ד. ק על המבואר בספר 'שיעורים בספר התניא' בענין זה, יש לפרש כוונת הספר 'שיעורים בס' התניא' כפי פשטות הכוונה באגה"ת, שאילו היתה התשובה באה לתקן כל מה שנפעל או החסיר ע"י העברת העשה, היינו גם האור שנעדר, ודאי שהיה דרוש תיקון גדול יותר מתיקון על העברת לא תעשה, כי הרי עשה גדול יותר מלא תעשה כו', כמ"ש באגה"ת.