בלקו"ת ד"ה אדם כי יקריב: "...וגם דהל"ל מלת מכן קודם כי יקריב היינו אדם מכם כי יקריב כו' .. והנה קרבן זה שתקריבו אתם הוא מן הבהמה כו' .. וז"ש מן הבקר ומן הצאן תקריבו את קרבנכם כל אחד לפי מה דידע בנפשו מהותו וטבעו...".

יש לומר שמקור פירוש זה הוא ב'עקידת יצחק' (ויקרא א, ב):

"עיקר זה הקרבן מה שיקריב אדם עצמו לה', וקרא דייקא "מכם קרבן לה'" ולא אמר אדם מכם כי יקריב..שאף שיהיה הקרבן מן הבהמה מן הבקר ומן הצאן, הכוונה תהיה שתקריבו את קרבנכם הנזכר כלומר הקרבת עצמכם".