באגרת הקודש סכ"ג "ללמוד בעשרה פנימיות התורה שהיא אגדה שבס' ע[ין י[עקב] שרוב סודות התורה גנוזין בה ומכפרת עוונותיו של אדם כמבואר בכהאריז"ל". והנה בספרו "ליקוט פירושים" מביא העורך הרא"ח שי', שבדפוס ראשון לא מופיעה המלים "כמבואר בכהאריז"ל", אך כך הוא בכתב יד א'. ובהל' ת"ת פ"ב ה"ב מביא רבינו התוכן האמור אך בלי ציון שזה מהאריז"ל (ופשוט שבהל' ת"ת אין דרך של רבינו לציין מקורות בפנים ברציפות לשונו, רק כהוספה צדדית). והנה כבר ציינו בהל' ת"ת הוצאת קה"ת, לכמה מקורות ששם מובא התוכן האמור, כמו באור צדיקים ובסידור ר' שבתי ובשל"ה, אך בלי שכתוב בהם שמקורו מהאריז"ל. (וראה בהערות וביאורים גליון תשמ"ח ע' 44 להרב י' אביבי, שמצא לכמה דברים (שטרם נמצא להם מקורם, עד אז) המובאים באגה"ק בשם האריז"ל - את מקורם בכתבי האריז"ל, אולם לא הצליח למצוא דבר זה.) ות"ל מצאתי הדבר במקדש מלך בשם האריז"ל.

כך הוא לשונו בפר' משפטים (מהדו' מכון יששכר, ירו' תשנ"ו ע' קט"ו) לזוהר דף צ"ט: "הגדה. ז[ה] ל[שון] האר"י זלה"ה, טוב ללמוד אגדה בכל לילה שרוב רזי תורה רמוזים באגדה". ובזכרוני שאף בספר יושר לבב להבעל משנת חסידים מביא ענין זה אך לא זכור לי אם מביאו במפורש משמו של האריז"ל. ואין הספר תחת ידי כעת לבדוק הדבר. ובכן הרי מעכשיו כל הדברים המובאים בתניא ובאגה"ק בשם האריז"ל חשופים וגלויים, אחד מהם לא נעדר.

בהמשך למאמרו הנפלא של הר' נחום גרינוואלד שי' (בהעו"ב גליון י"ט [תשע"ז]) אודות התכונות וכו' של משרע"ה, עייש"ב, כדאי להעיר מּ"רשימות" חוברת קע"ט אודות הויכוח בין הצדיק ר' מרדכי מטשרנובל ורב מרדכי האראדאקער:

"ר"מ טש' אמר שיש נשמות שא"צ איבערמאכען זיך. ר"מ האר' אמר שאינו כן. כי גם האבות הי' ע"י עבודה. וכן משה [ההדגשה שלי]. אפילו אלקות ואס אין עולם צריך ג"כ וכו'."

(ולהעיר, אשר לכאורה תוכן הויכוח מתאים למה שמבואר ע"ד ההפרש בין חב"ד וחג"ת, אשר כמו שאצלם הוא יחי' (חית פתוחה) וכו' בנוגע לחסידיהם, כמו"כ לכאורה בנוגע לעבודת עצמם שמספיק "אמונה" - גילוים מלמעלה, ול"ד שמוכרח עבודה מצ"ע. ולהעיר ג"כ מהסיפור אודות רביה"ז ור"מ טש' בנוגע "יוקח נא מעט מים" וכו', וביאור הנפלא של רבינו בזה. ועייג"כ ב"המשך תרס"ו" ע' תצ"א, וע' תק"ב, עייש"ה.)

כמו"כ כדאי להעיר בנוגע לכללות מאמרו, אשר לכאורה בעצם ישנם ב' ענינים בנוגע למשרע"ה: א) טבעו מלידה; ב) אופן עבודתו גם כשנתבגר.

אשר עפי"ז מובן מש"כ "וזהו אמרם ז"ל שאמרו על משה רבינו הבקיאים בחכמת הפרצוף שצורתו הוא צורת גנב כי כך הי' דרך עבודתו". [ההדגשה שלי]

דלכאורה הפירוש בזה הוא אשר אף שבטח כבר "תיקן [והפך] הכל לטוב" ואיך הי' ה"שרטוטין שלו מרמזים על בחי' הרע שלו שנולד בזה", דבטח הי' שרטוטיו עכשיו באופן שונה משנולד, שהרי "מהות האדם ומעשהו הן טוב הן ביש ניכר בשרטוטין שלו שעל פניו ורגליו". (ולהעיר מהסיפור בלקו"ד אודות השינוי שנעשה בהפנים של וכו' ע"י "זיעה של מצוה" וכו'), מ"מ כאן מדבר לא על טבעו מלידה אלא על "דרך עבודתו" - "באופן של וכו".

(ואשר עפ"ז יומתק ג"כ (עכ"פ במקצת) חילוקי התכונות שבו מתארים אותו, כי יכול להיות שינוי בתכונותיו מעת הלידה לאופן עבודתו הק' לאחרי"ז, ובעבודתו גופא חילוקים מזמן לזמן, וכו'.)

ואפשר הכוונה בתואר זה, שהוא ע"ד עבודתו של יעקב בלקיחתו הברכות, "במרמה", וכו', וכן ע"ד שמספרים שהה"מ קרא לר' זוסיא "גנב", וכששאלו אותו על כך, השיב, "ומי יכול להיות יותר גנב ממנו, אשר וואו נאר ער זעט א מדריגה, גנב'עט ער דאס צו צו זיך".

וע"ד הצחות: להעיר ג"כ מלשון רז"ל "מה בין גנב לגזלן וכו", שעבודתו בסתר וכו', שמתאים עם מדריגת מש"ר - "יסו"א הסתום וגנוז תוך יסוד אמא".

ולהעיר ג"כ מנדרים מט,ב: "פניך דומין ... הא והא ... אלא כ"ד וכו' - הפיכת כ"ד בתי דינים וכו' לקדושה, "כדכד" - מדריגתו של משה, מ"כסא" ל"כסא" וכו' (עי' לקו"ש ו' ע' 253).

בגליון יט (ג' תמוז) כתב הת' ל.י.ח. ש"בדרך אפשר י"ל שכ"ק אדמו"ר כן עמד על זה". [לתווך הסתירה בין מה שמבואר בתניא פ' לט שמלאכים לאו בעלי בחירה, עם מה דאיתא בחגיגה טו, א שהילקוה שיתין פולסי נהורא, שלכאורה זהו ענין העונש ואיך שייך להיות עונש אצל מלאך שאינו בעל בחירה].

והביא הת' הנ"ל ראיות מסימנים שנכתבו במ"מ ללקו"ת ע"י רבינו. ולא הי' צורך לכל זה כיון ששאלת הנ"ל מפורסמת היא. ואכן כ"ק אדמו"ר עמד על זה, בד"ה כבוד מלכותך תשי"ב שמביא מאמר אדה"ז (הנחות עמ' קפו) דמלאכים הם בעלי בחירה, ומביא ראי' ע"ז ממחז"ל שהילקוהו שיתין פולסי נהורא, וזלה"ק: "עס איז א געוואלדיקע נייעס ווארום אין תניא שטייט אז זיי זייענען ניט קיין בעלי בחירה" אך במאמר הזה הוא מבאר שהם בעלי בחירה ומביא ראי' ע"ז מזה דאפקוהו למט"ט וכו'. (ספר המאמרים תשי"ב עמ' 109).

נראה ששאלה זו היא לא שאלה חדשה אלא שהרבי בעצמו שאל את זה (ועיין בקובץ זה גליון תרנ"ה עמ' 10).

ואולי יש להוסיף שעוד י"ל ע"פ מש"כ באג"ק רבינו חלק טז עמ' צב וז"ל: "וענין שכר ועונש באוה"ע יש לבאר בשנים: א) שכר ועונש בנדון שלהם אינו אלא שם המושאל משכר ועונש דישראל, אבל אמיתתם הוא באופן דסיבה ומסובב, וע"ד תינוק קטן התוחב אצבעו במים רותחים. . ." עכלה"ק.

ועד"ז י"ל במלאכים, שאע"פ שאין להם אמיתת ענין הבחירה י"ל שעל דרך הבחירה ששייכת לאוה"ע, יש למלאכים עונשים אלא שזה לא באופן דעונשים אלא באופן דסיבה ומסובב, ועפ"ז א"ש ממחז"ל הנ"ל.

בהערות וביאורים שיצא לאור לקראת ג' תמוז - ש"פ קרח (גליון י"ט תשע"ז) העיר התמים ל.י.ח. על הכתוב בתניא פל"ט שמלאכים אינם בעלי בחירה והביא שהעירו ע"ז ממה דאיתא בחגיגה טו, א ש"הלקוהו שיתין פולסי דנורא".

ורצה לתרץ בדרך אפשר מהמפתחות ולקו"ת עי"ש.

והנה מצאתי בספר המאמרים תרכ"ט מאמר ד"ה מי כמוכה באלים ה' בסיום המאמר כותב וז"ל "אבל המלאכים אינם בעלי בחירה בכלל רק כגרזן ביד החוצב (ומה שאמרז"ל אסקוהו למט"ט וכן ארז"ל בב"מ קפ"ה על אליהו ואתיוהו שיתין פולסין דנורא, והיינו מפני כי שינה וגילה בעוה"ז מהרזין עילאין, י"ל שהמלאכים אלו היו תחלה נשמות, שמט"ט הוא חנוך, וא"כ י"ל שגם עתה הם בעלי בחירה, אבל שאר המלאכים הם לבתי בחירה ורק כגרזן ביד החוצב בו) ע"כ.

וא"כ לא קשה כלל על מה שכתוב בתניא שהמלאכים אינם בעלי בחירה מהסיפור עם מיטטרון.