בד"ה למען תזכור, תרס"ג - שז"ע יצא לאור בפעם הראשונה - בע' ז' כותב כ"ק אדמו"ר הריי"צ נ"ע, בהערה הראשונה שם: "שלע"ל יזכיר את היום שבו יצאו ממצרים, הרי אינו מובן אומרו יום צאתך, דהרי ידוע שיצאו בלילה כו' . . דהרי לא יצאו ממצרי' אלא בלילה דוקא וכנ"ל". עכלה"ק.

לכאורה: במס' ברכות (ט, א) איתא: "א"ר אבא הכל מודים כשנגאלו ישראל ממצרים לא נגאלו אלא בערב שנאמר הוציאך ה' אלקיך ממצרים לילה, וכשיצאו לא יצאו אלא ביום שנא' ממחרת הפסח יצאו בנ"י ביד רמה . . תנ"ה הוציאך ה' אלקיך ממצרים לילה וכי בלילה יצאו והלא לא יצאו אלא ביום שנא' ממחרת הפסח יצאו בנ"י ביד רמה, אלא מלמד שהתחילה להם גאולה מבערב".

עה"פ פ' ראה טז, א: "כי בחודש האביב הוציאך ה' אלקיך ממצרים לילה". פרש"י בד"ה "ממצרים לילה": "והלא ביום יצאו, שנאמר ממחרת הפסח יצאו בנ"י וגו' אלא לפי שבלילה נתן להם פרעה רשות לצאת, שנאמר ויקרא למשה ולאהרן לילה וגו'".

ועד"ז הוא ברס"ג וחזקוני שם - שהיציאה בפועל היתה רק ביום. וכן הוא ברמב"ן בפ' בא עה"פ (יב, נא): "ויהי בעצם היום הזה..." שעצם היציאה היתה רק ביום ולא בלילה.

ולהעיר מד"ה 'בעצם היום הזה' אוה"ת בא עמ' תשמ ואילך, שמביא מכמה מקורות שהיציאה בפועל היתה רק ביום ולא בלילה.

עפ"י כל הנ"ל מובן למה מצות זכירת "יציאת" מצרים היא למען תזכור את "יום" צאתך מארץ מצרים, והערה הנ"ל צריכה ביאור.