*) הערה זו נדפסה בגליון העבר ועפ"י טעות הושמטה חלק מההערה, ולכן נדפסה כאן בשלימות, ואם הכותב והקוראים שיחיו הסליחה ושגיאות מי יבין. - המערכת.

בספר המאמרים "תורת מנחם תשכ"ח" (תדפיס, שיצא לאור זה עתה כתשורה לחתונה) מובא (במאמר ד"ה העושה סוכתו תחת האילן, ע' כו) ד"פנימיות התורה היא למעלה מההגבלה דו' קצוות, והו"ע עלמא דחירות, שעניינו בספירות הוא ספירת הבינה, בחינת סובב כל עלמין. והרי גם עניין הסוכה הוא המקיף דבינה".

מעניין להעיר, שבמאמר ד"ה 'והיה ביום ההוא' (הב', דש"פ האזינו) תשכ"ח (שם ע' כ) מובא, אשר כדי "שתהיה ההמשכה מבחי' סובב כל עלמין לבחי' ממלא כל עלמין . . צריכה להיות המשכה מבחינה שלמעלה גם מסוכ"ע. וזהו עניין השופר, שעל ידו נמשך מבחינה שלמעלה מסוכ"ע, וענינו בספירות הוא ספירת הבינה".

בדקתי במקור (המצוין בהערה - בשני המאמרים [ע' כ הע' 89; ע' כו הע' 14]), ולמרבה הפלא, מקור הדברים הוא באותו מאמר של כ"ק רבינו הזקן נ"ע בלקוטי תורה (דרושים לר"ה - נז, ב-ג). הלשון שמופיע במקור הוא: "ע"י השופר נמשך מבחינת בינה דא"א שלמעלה מערך התענוג דז"ת דא"א...", ובהמשך: "כי בית ראשון היה מבחינת ה' עילאה - בינה . . עלמא דחירות" (וע"ז מדבר בד"ה העושה סוכתו, עיי"ש).

מדברי אדה"ז אכן נראה שע"י השופר נמשך מבחי' בינה דא"א וכו', ושבית ראשון ענינו הוא בינה, וזהו עלמא דחירות (שבתורה - הוא פנימיות התורה). אך בפשטות, אין שם התייחסות האם ספירת הבינה היא למעלה מסוכ"ע, או סוכ"ע.

לשון אחר: הוספת המשמעות לספירת הבינה - בשני המאמרים (שהוא למעלה מסוכ"ע ושהוא סוכ"ע), או שנאמרה ע"י כ"ק אדמו"ר, או שהיא תוספת המניחים. בכל מקרה, העניין צריך ביאור.

בגליון תתצד (ע' 50) מבאר הרב י.י.י. שי' שא"א לפרש בתניא מה שכתב הואיל ולהם ירידה כפי' הפשוט, דאז לא מובן למה התכלית הוא עוה"ז התחתון, עיי"ש בדבריו.

משא"כ באם נלמד הפי' ב"הואיל ולהם ירידה מאור פניו" כהפי' המובא בהמאמר, שהכוונה היא כי מאחר שהם גילויים ה"ז ירידה לגבי העצמות, וא"א לומר שהעצמות הוא בשביל גילויים. אז יובן למה התכלית הוא בעוה"ז התחתון. עי"ש בדבריו.

אבל הלא בהמאמר אינו אומר שכל הפירוש במה שכותב בתניא "הואיל ולהם ירידה מאור פניו יתברך" הוא שהעצמות אינו בשביל גילויים, אלא אומר שם. "ועוד שכיון שזהו רק גילויים הרי אא"ל שהעצמות הוא בשביל גילויים".

הרי שזהו פירוש שני. וא"כ קושייתו במקומה עומדת לפי פירוש הראשון. וא"כ מוכרח לומר שהביאור שאומר בהמאמר למה התכלית הוא דוקא בעוה"ז התחתון הוא גם לפי פירוש הראשון.

בגליון תתצה כותב הר' נ.ש. בהערתו על קושית הר' ח.ר. וז"ל שם: וגם עצם קושייתו נפלאה ממני, מה הקשר והשייכות בין דרגות של טוב וקדושה והפכם המבוארים בחלק הסוד של התורה לענין גדר קיום המצוה כפשוטו לפי ההלכה? עכ"ל.

ואני איני מבין קושייתו כי בודאי חלק הסוד יש לו שייכות לחלק ההלכה, כי הסוד זהו הפנימיות של הנגלה, ויש להם שייכות זל"ז, וא"כ כשאומרים שעפ"י ההלכה זוהי מצוה, א"כ אזי עפ"י הסוד יש בזה טוב וקדושה.