בתניא לקוטי אמרים פ"ו כשמזכיר את הצד של לעו"ז מזכיר רק שיש י' כתרין דמסאבותא ולכאו' אי"מ דהרי מצינו בכ"מ בחסידות (לדוגמא בד"ה ויתן לך תרנ"ז וכן בד"ה זכור תרפ"ד ובכ"מ) שישנם יא כתרין.

ואולי י"ל שהסיבה לזה היא שמכיוון שבתניא שם מדבר אודות נפש האדם ולא אודות מידע שלא נוגע לנפש האדם, ולכן מזכיר רק י' כתרין דמסאבותא שזה מה שנוגע בנפש האדם ז"א איך שיש לעו"ז בנפש האדם דווקא ולא בכלל, ז"א כפי שהם בעניינם העצמי, שהרי המספר הי"א דכתרין דלעו"ז זה החיות שלהם אבל זה לא מבטא כח פרטי.

וכפי שרואים שבפ"ב מדבר אודות נפש השנית ואח"כ בפ"ג איך שהיא מתחלקת לנפש ומדות ובפ"ד אודות הלבושים ובפ"ה מסביר איך השכל של האדם הכוח הכי נעלה שבאדם משיג ותופס את הקב"ה, הנה בפ"ו מתחיל להסביר הלעו"ז שבנפש האדם דווקא (ולפי"ז יומתק ה"לעומת זה" שבפ"ו שזה ענין של התגברות כוח נוסף בצד השני שזה הפי' של המילה לעו"ז בלה"ק).