ברמב"ם הל' שבועות (פ"א ה"ז) כ' "...רביעית, שנשבע על דבר שאין כח בו לעשות, כיצד כגון שנשבע שלא יישן שלשה ימים לילה ויום רצופים. או שלא יטעום כלום שבעה ימים רצופים וכן כל כיוצא בזה".

ובספר מראי מקומות למשנה תורה (קה"ת, תשמ"ה) ציינו "שבועות כה, א ירושלמי נדרים פ"ב ה"א. וראה יבמות קכא, ב."

אבל במס' שבועות ויבמות מוזכר רק השבועה שלא יישן ג' ימים. ובירושלמי כ' בהמשך לזה "שבועה שלא אוכל ג' ימים ממתינים וכו'". ובמראה הפנים שם מביא דעת הרמב"ם וכ' "וצ"ל דגירסה אחרת היתה לו כאן".

ואציין מה שראיתי בספר לפלגות ראובן (להרב בענגיס ז"ל גאב"ד ירושלים) ח"ב עמ' ה (דרוש לשבת הגדול) בסוגריים שם מביא את הגמ' יומא ד' ע"א משה עלה בענן ונתכסה בענן ונתקדש בענן כדי לקבל תורה לישראל בקדושה וכו' רבי נתן אומר לא בא הכתוב אלא לארך אכילה ושתיה שהמעיל לשומו כמלאכי השרת, ועיי"ש ברש"י שזה הי' בששה ימים מר"ח עד יום מ"ת ובשביעי קבלום.

ומסיים שם "ולענ"ד זהו המקור לזה. שבמשה ע"י שישב כך ז' ימים נתארך האוכל והשתיה.