בהוספות ללקו"ש ח"ו (לפרשת בא) מובא בזה"ל: "מהו גודל התועלת כשיצליח המשתדל ויהודי אחד יניח תפילין פעם אחת, והכי בשביל הנחת תפילין פעם אחת, כדאי להשתדל בהשתדלות גדול? - מענה: ... קרקפתא דלא מנח תפילין, יש לו דין מיוחד (ר"ה יז, א) ופס"ד ברור ברמב"ם (הל' תשובה פ"ג ה"ה), דהיינו שלא הניח מעולם, ז.א. שע"י שמניח תפילין פעם אחת, יוצא הוא מסוג זה. ואף שבכמה ראשונים הלשון קרקפתא דלא מנח תפילין (סתם - בלי תיבת מעולם) ומפרשים באופן אחר, הרי כנ"ל - בנוגע לדינא - פס"ד ברור הוא ברמב"ם - "מעולם".

ויש להעיר ולהוכיח כנ"ל מפס"ד אחר ברמב"ם (הל' תשובה פ"ג ה"ה) "בשעה ששוקלים עוונות אדם עם זכויותיו, אין מחשבים עליו עון שחטא בו תחלה, ולא שני, אלא משלישי ואילך...

"אבל הציבור תולים להם עון ראשון, שני ושלישי, שנאמר על שלשה פשעי ישראל ועל ארבעה לא אשיבנו (עמוס ב, ג), וכשמחשבים להם על דרך זה - מחשבים להם מרביעי ואילך, הבינונים אם הי' בכלל מחצה עונות שלהם שלא הניח תפילין מעולם - דנים אותו כפי חטאו, ויש לו חלק לעולם הבא..."

הרי מובן גם מהלכה זו (בלה"ק של - רמב"ם) "שלא הניח תפילין מעולם" שמי שהניח אפילו פעם אחת הרי הוא נמצא בסוג אחר לגמרי.