ברמב"ם הל' איסורי ביאה פרק כ"ב הלכות יט-כא: גזל ועריות נפשו של אדם מתאוה להן ומחמדתן כו' לפיכך ראוי לו לאדם לכוף יצרו בדבר זה ולהרגיל עצמו בקדושה יתירה ובמחשבה טהורה ובדעה נכונה כדי להנצל מהן, ויזהר מן היחוד..וכן ינהוג להתרחק מן השחוק ומן השכרות . . ומדברי עגבים . . ולא ישב בלא אשה, שמנהג זה גורם לטהרה יתירה. גדולה מכל זאת אמרו יפנה עצמו ומחשבתו לדברי תורה וירחיב דעתו בחכמה שאין מחשבת עריות מתגברת אלא בלב פנוי מן החכמה, ובחכמה הוא אומר אילת אהבים ויעלת חן דדיה ירווך בכל עת באהבתה תשגה תמיד.

ודברי הרמב"ם כאן באו בהמשך למ"ש בפרק כא הלכה יט:

"אסור לאדם כו' (ש)יביא עצמו לידי הרהור אם יבא לו הרהור - יסיע לבו כו' לד"ת שהיא אילת אהבים ויעלת חן", שם קאי בהרהור, משא"כ כאן המדובר במניעת (מחשבה שהיא הקדמה ל)הירהור בפועל אלא שכאן הוסיף הרמב"ם "וירחיב דעתו".

והנה פרטי ההלכות כאן מקורם בדברי חז"ל שנסמנו בספר מראי מקומות לרמב"ם (קה"ת תשמ"ה ) עמ' ש-שא ובמילואים לשם (קה"ת תשנ"ד) עמ' קמה.

אבל נדרש לעיין מנין למד הרמב"ם ש"גדולה מכל זאת אמרו"?

וי"ל שמקורו במסכת ע"ז כ, ב: "ת"ר א"ר פנחס בן יאיר תורה(על ידי שעוסק בה ועוד שרואה ומבין אזהרות שבה ונשמר. רש"י) מביאה לידי זהירות, זהירות מביאה לידי זריזות, זריזות מביאה לידי נקיות, נקיות מביאה לידי פרישות, פרישות מביאה לידי טהרה, טהרה מביאה לידי (חסידות ,חסידות) מביאה לידי ענוה, ענוה מביאה לידי יראת חטא", היינו שמקור השמירה דכל הענינים היא התורה [והוא בנוסף על המפורש בקידושין ל, ב: בראתי יצה"ר ובראתי לו תורה תבלין . . אם פגע בך מנוול זה משכהו לבית המדרש].

ובאותו ענין: בספר אוצר סגולות הרבי (בעריכת הרב יואב למברג שיחי', אה"ק תשס"ח) נאספו שורת הוראות שהעניק הרבי בתחומי "דחיית מחשבות זרות וריכוז" (שם עמ' 179-183), וכן "תיקוני תשובה - תיקון ועצות למקרה בלתי טהור (שם עמ' 193-198).

העוקב אחר הוראות אלו יבחין שמקורם בדברי חז"ל כפי שנכללו בדברי הרמב"ם:

א) "לכוף יצרו" ("קבלת עול", תשובה נכונה, וכמובן גם שאר ההוראות שייכים לקבלת עול).

ב) "להרגיל עצמו בקדושה יתירה" (זהירות בטבילת עזרא וח"נ; נתינת צדקה; בבדיקת תפילין ומזוזות; הנחת תפילין דרבינו ת"ם; לבישת טלית קטן; שמחה ובטחון; חיוניות וחמימות בקדושה).

ג) "ובמחשבה טהורה ובדעה נכונה" הסעת המחשבות לעניני קודש; חקיקת משניות ותניא בזכרונו; תפילה ולימוד מתוך הספר; שויתי ה' לנגדי תמיד; שמחה ובטחון; לימוד בחברותא. ד) "ולא ישב בלא אשה" מציאות שידוך. ה) "ויזהר מן השחוק" מיעוט דברים בטלים. ו) "ויזהר . . מדברי עגבים" קדושת הלשון. ז) "יפנה עצמו ומחשבתו לדברי תורה" בנוסף לחלק מהנסמן לעיל אות ג' להרבות באותיות התורה והתפילה לימוד שיעורי חת"ת; לימוד חסידות.