הערה זו נכתבה לזכר גיסי הגדול הרה"ת ר' יהודה ע"ה ב"ר מאיר ליבער שי' קעלער, אשר נלקח מאתנו אחרי מחלה קשה, אור ליום ג' כ"ח מר"ח:

במענה למה ששאלתי אותו לפני איזה זמן מהו תוכן בית אבטינס?

דהנה תנן ביומא יח, ב: "מסרוהו [לכה"ג בערב יוהכ"פ] זקני בית דין לזקני כהונה והעלונו (לעליית) בית אבטינס". ופרש"י: "ללמדו חפינת הקטורת המוטלת עליו ביום הכפורים ... בית אבטינס היו עושין את הקטורת כותשין אותו מערבין סממנים".

רואים א"כ שבית אבטינס הוא בית המיוחד למשפחת בית אבטינס שהם היו עושין בו את הקטורת, ורק בערב יוהכ"פ הי' הכה"ג עולה לשם.

ואילו בדף יט, א איתא: "אמר רב פפא שתי לשכות היו לו לכ"ג אחת לשכת פרהדרין ואחת לשכת בית אבטינס".

נראה שלשכה זו היתה מיוחדת לכה"ג.

וביאר לפני, עפ"י מה שכתב בספרו "צורת הבית" עמ' יט-כד, ובספרו "מנחת יהודה וירושלים" עמ' 48-50, אשר לצד שער המים היתה לשכת בית אבטינס, שהיא היתה אצל העזרה למטה, ועל גבה עליה שבה לשכת כה"ג, ובה הי' יושב במקדש כל היום (לא רק בערב יוהכ"פ). וזהו דיוק לשון הגמרא שם, לפי גירסת הב"ח ועוד "העלוהו לעליית בית אבטינס".

אלו היו דבריו האחרונים שזכיתי לשמוע ממנו ביום ב' שעבר, לפני נסיעתו לקראת הניתוח האחרון שממנו לא חזר, ודברי פי חכם חן, שלא מצינו ביאור זה במקור אחר.

אמנם ראיתי בצורת בית המקדש שכתב הרבי נשיא דורנו, והתפרסמה ב"כפר חב"ד" גליון 672 (ערב ג' תמוז ה'תשנ"ה) עמ' 110: שער המים ועל גבו לשכת בית אבטינס. נראה מדבריו שבית אבטינס עצמו הי' בעליה, והוא הי' נקרא גם לשכת כה"ג, רק בעבור זאת שכה"ג הי' עולה לשם בערב יוהכ"פ.