כיון ששמעתי מבוכה בנוגע זמן הראוי לעשות סעודת פורים בקביעות שנה זו, אמרתי לברר קצת לפענ"ד1:

הנה בב"י סי' תרצה מביא בשם אורחות חיים "פורים שחל להיות בע"ש עבדינן סעודת פורים מבע"י ובלילה צריכים לקדושי וצריכי נמי למיטעם מידי בתר קידושא2 ויש שעושים סעודתם בבוקר והכל לפי המנהג". וכתב ע"ז בדרכי משה "ובמנהגים שלנו כתב דיש לעשותה בבוקר כשחל פורים ביום ו' כו'", ע"ש.

[וכונת הרמ"א לספר המנהגים של ר' אייזיק טירנא3 "ואם חל פורים ביום ששי אוכלין סעודת פורים שחרית, ולא בערב אחר מנחה, כי אין להפסיק בע"ש בין מנחה לערבית מפני כבוד שבת4, וגם שלא לקלקל סעודת [ליל] שבת"].

וברמ"א ס"ב: "וכשחל פורים ביום ששי יעשו הסעודה בשחרית [מ"ב ס"ק י: היינו קודם חצות היום לכתחלה] משום כבוד שבת".

וביד אפרים מביא מתשובת מהרי"ל, שכתב שם בסי' נו אות ח (אחר שהביא משאלת השואל כמה אפשריות בזה) "סעודת פורים ביום ו מתחילין בהיתר קודם סמוך למנחה" ע"ש באורך (והכונה לקודם ט' שעות ע"ש בהתשובה).

ובלבוש ס"ג "פורים שחל להיות בע"ש עושין סעודת פורים מבע"י ובלילה צריכים לקדושי וצריכים נמי למטעם מיד בתר קידושא משום סעודת שבת ויש שעושין סעודת [פורים?] בבוקר יום ששי כשחל פורים בע"ש כדי שלא לקלקל סעודת שבת". היינו שמביא המנהג לאכול הסעודה בבוקר בתור מנהג בעלמא ("יש שעושין"), אבל לא בסגנון שכן ראוי לעשות לכתחלה.

- ולהעיר מהשינוי בין לשון הלבוש ללשון הרמ"א, שברמ"א הלשון "משום כבוד שבת" ובלבוש "שלא לקלקל סעודת שבת" - ע"ד לשון ספר המנהגים הנ"ל.

נמצא שיש בזה ג' אופנים, דמב"י (ולבוש) משמע שיש שעושים מבע"י (בלי הגבלה באיזה זמן), ויש אומרים להתחיל קודם שעה עשירית כמ"ש במהרי"ל, ויש אומרים שעושים דוקא בבוקר, כמ"ש הרמ"א.

והנה בכלל בנוגע סעודת מצוה שזמנו קבוע בער"ש יש מחלוקת רמ"א וב"ח, שהרמ"א כתב בסי' רמט ס"ב "וסעודה שזמנה בע"ש כגון ברית מילה או פדה"ב מותר כנ"ל וכן המנהג פשוט". הרי שדעת הרמ"א שיכול לקבוע סעודת מצוה בע"ש, ולא כתב הגבלה מתי לקבוע5.

ובמג"א ס"ק ו "וב"ח כתב דמצוה להתחיל קודם שעה עשירית". היינו שחולק על הרמ"א הנ"ל. וז"ל הב"ח "והרב בהגהת שו"ע כתב בסתם ברית מילה ופדה"ב מותר ולפעד"נ דלכתחלה יש ליזהר שלא יתחיל לסעוד בה אלא קודם ט' שעות".

וכן פסק אדה"ז שם, שכתב בס"ו שבסעודת מצוה שזמנה בער"ש "מותר לעשות הסעודה ג"כ בו ביום ואם אח"כ לא יוכל לקיים סעודת שבת שבלילה אין בכך כלום כיון שזהו ג"כ סעודת מצוה", ואח"כ כתב בס"ז "ומ"מ מצוה להתחיל הסעודה לכתחלה קודם שעה עשירית .. כיון שאפשר להקדימה קודם שעה עשירית יש לו להקדימה לכתחלה". והיינו כדעת הב"ח (כמצויין שם עה"ג)6.

והנה מזה שלגבי סתם סעודת מצוה פוסק אדה"ז כהב"ח שיכולים להתחיל הסעודה לכתחלה עד שעה עשירית וא"צ להתחיל בבוקר דוקא, הי' אפ"ל (כמו ששמעתי אומרים) שעד"ז הוא בנוגע סעודת פורים. והיינו שמזה שרואים שהגם שסתם סעודה גדולה של משתה שאינו רגיל בו בחול או אפי' סעודת מצוה שאינו זמנו קבוע בע"ש אסור לקבוע אפי' בבוקר "משום כבוד שבת שע"י שמרבה באכילה ושתיה בע"ש אפי' בבוקר .. לא יוכל לקיים סעדות שבת בלילה כראוי" (לשון אדה"ז ס"ה), ומ"מ סעודה שזמנה היום מותר לעשותו בע"ש, וגם לדעת הב"ח ואדה"ז רק לכתחלה צריכים לעשותו קודם שעה עשירית, ולא נזכר הקפדה בדברי הב"ח ואדה"ז לעשותו בבוקר דוקא. וא"כ לכאו' עד"ז הי' אפ"ל גם לגבי סעודת פורים, שהגם שיש הקפדה לעשותו לכתחלה קודם שעה עשירית, אבל כל שהוא קודם שעה עשירית אין קפידא לעשותו בבוקר דוקא. וממילא הוא דלא כדעת הרמ"א בסי' תרצה הנ"ל.

אבל כד דייקת א"א לומר כן, שהרי הרמ"א עצמו ס"ל בסי' תרצה שצריך לאכול הסעודה בשחרית, ומ"מ כאן בהל' שבת לא כתב כלום מזה, וע"כ שס"ל לחלק בין פורים לשאר סעודה שזמנה קבוע, וא"כ הרי גם בדעת אדה"ז י"ל כן (והרי כאן לא הזכיר מפורים כלל). ואדרבא, הרי הרמ"א בסי' רמט הוא המקיל לגבי דעת הב"ח ואדה"ז (שלא כתב שום הגבלה מתי לקבוע הסעודה, ומ"מ ס"ל להחמיר לענין פורים שצ"ל בבוקר דוקא, וא"כ עד"ז י"ל בדעת הב"ח ואדה"ז שכתבו להתחיל לכתחלה לפני שעה עשירית, שבנוגע פורים ס"ל שיש להתחיל לכתחלה בבוקר.

וראה בביאור הגר"א סי' תרצה שכ' עמ"ש הרמ"א שיעשו הסעודה בשחרית "ע' סי' רמ"ט ס"ב מצוה להמנע כו' וכ"ש בכה"ג".

והיינו שבסי' רמט כתב המחבר "אבל מצוה להמנע מלקבוע סעודה שנהוג בה בחול מט' שעות ולמעלה", וא"כ כ"ש כאן בסעודת פורים.

וצע"ק בכונתו, האם ס"ל שפי' מש"כ הרמ"א "שחרית" היינו קודם שעה עשירית - שלכאו' הוא דוחק גדול בפי' תיבת "שחרית" [ומה שהביא היד אפרים הנ"ל משו"ת מהרי"ל צ"ל לכאו' שלא בא לפרש תיבת "שחרית" בהרמ"א, רק כונתו להביא דיעה מפורשת שמספיק להקדים קודם שעה עשירית ולא צריך דוקא שחרית7, שהרי המהרי"ל לא קאי על דברי הרמ"א כמובן, ובמקור דברי הרמ"א מפורש "שחרית" כנ"ל, ובדרכי משה העתיק "בוקר" כנ"ל]

- וממילא כאן בסעודת פורים "כ"ש" שצריך להתחיל לפני שעה עשירית, שמקלקל סעודת שבת יותר משאר סעודות.

או אולי כונתו שכיון ששאר סעודות צריך להמנע משעה עשירית, א"כ כ"ש שצריך להתחיל סעודת פורים מלפני זה - בשחרית כמ"ש הרמ"א. אבל לכאו' איך הוה "כ"ש"8.

ובכל אופן צ"ע, שהרי מש"כ בסי' רמט מצוה להמנע כו' קאי על סעדוה שרגיל בה בחול, שמצוה להמנע ממנו מט' שעות ולמעלה, ומה זה שייך לסעודת פורים שהוא סעודת מצוה (שזמנה קבוע), שלדעת הרמ"א לעיל אין הגבלה בזה.

ואולי ס"ל להגר"א בפי' דברי הרמ"א סי' רמט ע"ד מש"כ במנורה הטהורה (בק"מ אות ו) "ול"נ מדזקני רמ"א לא כ' דין זה בסוף דברי המחבר דאיירי בתר ט' שעות משמע דגם הוא אינו מתיר אלא קודם ט'", והיינו שהעמיד הרמ"א דבריו בתוך (ובאמצע) דברי המחבר, כדי שדברי המחבר שכתב להתחיל סעודה שרגיל בה לפני שעה ט' יתפרש גם על מש"כ הרמ"א מסעודת מצוה. וא"כ גם דעת הרמ"א להתחיל סעודת מצוה לפני שעה עשירית דוקא9.

אבל גם לפ"ז שדעת הרמ"א ג"כ הוא להתחיל קודם שעה עשירית (כדעת הב"ח), מ"מ הרי לגבי פורים ס"ל להתחיל בבוקר כמפורש בדבריו בסי' תרצ"ה, וא"כ ע"כ ששאני פורים משאר סעודת מצוה, וא"כ עד"ז י"ל בדעת הב"ח ואדה"ז וכנ"ל.

[ובתורת חיים (סופר) סי' רמט אות י הקשה להיפך, שכיון שהרמ"א כתב בסי' תרצה שצריך להתחיל סעודת פורים בשחרית, א"כ כ"ש סעודת פדה"ב ומילה, ולמה כתב הב"ח להתחיל סעודת אלו רק לפני שעה עשירית, הלא צריכין ליזהר לעשותן בשחרית כמו סעודת פורים ע"ש. וצ"ב בדבריו מהו הכ"ש, הלא לכאו' הסברא להיפך או עכ"פ מסברא שיהי' שוין. ואולי כונתו שסעודת פורים הוא חיוב גמור יותר מסעודת פדה"ב וברית, וממילא הוה כ"ש מחיוב גמור שצ"ל בשחרית דוקא. ועיין בדבריו אות יא שפלפל בנוגע אם סעודת ברית ופדה"ב הוא חיוב או לא].

וראה משנה ברורה סי' רמט ס"ב, שכתב בס"ק יג על דברי רמ"א שמותר לעשות סעודה שזמנה בחול "ומ"מ לכתחלה מצוה להקדימה בשחרית משום כבוד שבת וכמו שמבואר בסי' תרצב לענין סעודת פורים ע"ש ובדיעבד יכול לעשותה אפילו ממנחה ולמעלה". ובשער הציון אות יז "אף דבב"ח שהובא במ"א נזכר דמצוה להתחילה קודם שעה עשירית לאו דוקא הוא דלא עדיפא סעודה זו מסעודת פורים וכמ"ש וכ"כ בח"א".

ובביאור הלכה (ד"ה מותר) "ודע דמה שהביא המ"א בשם הב"ח דמצוה להתחיל קודם ט' שעות הוא מפורש לקמן בסימן תרצה בהג"ה לענין סעודת פורים וביותר מזה ע"ש [ולפלא שהביא זה מהב"ח] וכן מוכח שם בהגר"א דפשיטא ליה דבר זה ע"ש ונוכל ללמוד מעניננו לשם דבדיעבד יוכל לעשות סעודת פורים אפילו ממנחה ולמעלה".

והיינו שס"ל שגם בכל ער"ש צריך להתחילה סעודת מצוה בבוקר דוקא, וט' שעות לאו דוקא, וכמ"ש הרמ"א לענין פורים, ולכן הקשה על המ"א שהביא זה מהב"ח, שהו"ל להביא זה מהרמ"א עצמו בהל' פורים.

ולכאו' ע"פ הנ"ל אין פלא כלל, שהרי ודאי מש"כ הב"ח ומ"א משעה עשירית הוא בדוקא, וכדמוכח ג"כ מדברי אדה"ז, שמבאר הטעם למה צריך להתחיל לכתחלה קודם י' שעות, שהוא "שהרי משעה עשירית ואילך מצוה להמנע מלקבוע אפי' סעודה קטנה שרגיל בה בחול אם היא סעודת הרשות כמו שית' א"כ גם סעודת מצוה כיון שאפשר להקדימה קודם שעה עשירית יש לו להקדימה לכתחלה", וא"כ הרי המצוה להקדים סעדות מצוה קודם שעה עשירית הוא בדוקא, וע"כ צ"ל שפורים שאני, וכמ"ש בבדי השלחן סי' סט אות ח שפורים שאני ששכיח שכרות ואינו דומה לשאר סעודת מצוה ע"ש, ומהכ"ת לדון לזה לכל סעודת מצוה ולומר שמש"כ הפוסקים שעה עשירית הוא לאו דוקא ושהוא מצוה להתחיל קודם לזה10.

העולה מכהנ"ל, שהגם שאדה"ז פוסק בכל סעודת מצוה בער"ש שיש מצוה לכתחלה להתחילו קודם שעה עשירית, מ"מ בפורים לכאו' יש לפסוק כפשטות דברי הרמ"א בהל' פורים להתחיל הסעודה בבוקר לכתחלה, ואין ב' הדברים תלויים זב"ז11.

שוב מצאתי בשיחת ש"פ תצוה, שושן פורים תשל"ז (בלתי מוגה) אות ב': "ובפרט בקביעות ש.ז. וואס פורים איז חל בערב שבת, וואס דערפאר איז מען מקדים אז סעודת פורים זאל זיין אינדערפרי, מפני כבוד שבת". והיינו כנ"ל.

[וראה להלן אות יד: "האט ער מיר געזאגט אז אזוי ווי פורים איז דאך בערב שבת, און מ'מאכט די סעודת פורים בבוקר כדי ס'זאל ניט שטערן צו די הכנות אויף שבת ... [וואס מ'דארף טאקע מאכן די סעודה בבוקר, ווארום אזוי שטייט אין שו"ע, מ'דארף אבער ניט מדייק זיין און קוקן אויפן זייגר צי ס'איז קודם חצות אדער לאחר חצות]". ע"ש.

ומשמעות הדברים הוא כנ"ל, שעכ"פ התחלת הסעודה צ"ל לכתחלה בבוקר, כפשטות דברי הרמ"א.