בגליון העבר [תתח - ע' 56] העיר הרי"ש שי' ביסטריצקי בדברי אדהמ"ז בענין הקוצץ פרי שהכינו מע"ש וגדל והלך בשבת. דהנה הרמ"א כ' בסי' שי"ח (דאם קצצו עבור חולה ד)"אסור לבריא בשבת משום שגדל והולך בשבת ויש בו משום מוקצה". וכ' דהקשה ע"ז המג"א מגמ' ב"ק ד' סט דמה שגדל בטל ברוב ועי' ש"ך ס' ק"ב, וא"כ קשה למה הוי מוקצה מה שגדל הרי בטל ברוב הפרי (והיינו דלפי הש"ך שם: אי"ז דשיל"מ כיון שהאיסור לא היה ניכר בעולם), וכן ביאר המחצה"ש כוונת המג"א.

והקשה הרב הנ"ל בשיטת אדמה"ז: דמצד א' הביא דברי הרמ"א בסע' ו ולאידך בסי' שכ כ' יסוד הנ"ל דאיסור שלא היה ניכר מעולם קודם שנתערב לא נקרא דשיל"מ וא"כ למה לא חשש אדמה"ז לקושיית המג"א. וחילק ופי' הרב הנ"ל בב' אופנים ועיי"ש מה שהאריך בזה.

ולפענ"ד קושיא מעיקרא ליתא, ולולי דמיסתפינא הייתי אומר שמהחצה"ש (והגר"א) והמשנ"ב סקט"ז והערה"ש שגו בהבנת המג"א בזה; דהנה המג"א עצמו וכן אדמה"ז הדגישו שדין הזה מדובר בפירי שלא נגמר בישולו. וממשיך שבפירי שלא נגמר בישולו אין הדין כן, ומוכיח כמה הוכחות בזה ומדייק מל' הא"ח (שהוא מקור הלכה זו) ובהמשך לזה כותב על התוס' בב"ק והש"ך.

והיינו, דהשקו"ט שלו מב"ק מדובר בפרי שכבר נגמר בישולו והלכה זו מדובר בפרי שלא נגמר בישולו. ובמילא לגבי פרי שלא נגמר בישולו אפשר דלא שייך השקו"ט מביטול ברוב וכו', דהטעם דהוי מוקצה בזה, הוא משום "מפני שאין הכנה מועלת כלל במחובר בכיוצא בזה שהוא גדל הולך...", והיינו שהוא דין בהקצאתן צריך להיות גדל, ויין אינו מוכן ולכן כל הפרי מוקצה שעדיין צריך להיות הולך וגדל.