במכתב כ"ק אדמו"ר משנת תשל"ז (לקו"ש חכ"א ע' 382): "בבית כ"ק מו"ח אדמו"ר לא ראיתי אף פעם אחת שידליקו בשמן (זית וכיו"ב) בנרות שבת קודש ויו"ט, כי אם בנרות חלב, והיפוכו בנרות חנוכה. טעם על זה לא שמעתי".

הדברים נכתבו במענה לשאלת השואל אם להרגיל בנותיו שהתחילו להדליק נש"ק להדליק בשמן, ועל זה השיב כ"ק אדמו"ר כי לא ראה שיעשו כן בבית כ"ק אדמו"ר מוהרי"צ.

והחידוש בהנהגה זו: א) הרי מעיקר הדין דווקא בשבת יש להקפיד על הדלקה בשמן מעולה וכיו"ב כמפורש בפ"ב דשבת - "במה מדליקין ובמה אין מדליקין", משא"כ בנרות חנוכה "כל השמנים . . כשרים לנר חנוכה" (שו"ע ס' תרע"ג ס"א). ב) הרי אדה"ז פוסק ש"מצוה מן המובחר להדר אחר שמן זית כמו לנר חנוכה" (ס' רס"ד סי"ב). ג) "והיפוכו בנר חנוכה" מדגיש שלא היה זה בשביל אי הימצאותו של שמן, או יוקר מחירו וכיו"ב, שהרי מדובר בבית הרב [וע"ד מ"ש כ"ק אדמו"ר מהורש"ב נ"ע (בענין תכלת בזמן הזה) "גם הדבר הזה לתלות סיבת ביטולה . . גם מיחידי סגולה משום יוקר מציאותה . . כבד לקבל, איך לא היו משתדלים גדולי ישראל בכל תוקף ועוז להשיג . . ודאי לא היו מניחים ידיהם מלהשתדל בהשתדלות יתירה כו'"] ועובדה שהרי בחנוכה - שמונה ימים וכו' - כן הקפידו להדליק בו!

הרא"ח נאה (בדי השולחן סע"ד ס"ק ד) אומר שהדלקת נרות שבת משמן זית הינה הידור משום כבוד הברכה, וכן המנהג בא"י משנים קדמוניות, רק בני חו"ל אשר באו מקרוב לא"י עושים כפי הרגלם בחו"ל להדליק נר חלב או סטרי"ן, כי לא הורגלו בתיקון הנר ובהכנת הפתילות, ומ"מ מהראוי שידליקו בשמן זית דווקא.

והנה בודאי ידעו רבותינו ממעלת כבוד הברכה ומדברי הפוסקים שהפליגו במעלת שמן זית (זכי' לאור תורה - פמ"ג א"א ס"ק א) וסגולותיו (לבנים המאירים בתורה - מחזיק ברכה להחיד"א - אות ב') והמקובלים (אור צדיקים סי' כ"ח אות יז) ובפרט מ"ש בסידור הר"ש מרשקוב ("וטוב שיהיה שני נרות של שמן זית"), וכאמור דברי אדה"ז "מעשה רב", להמשיך במנהג בית הרב, וה"ז מצטרף למנהגי בית הרב וחב"ד אף בניגוד לפסקי אדה"ז (שנועדו לכלל ישראל).