בגליון הערות הקודם (תתיד) העיר הרב א.ב. דאין מנהג חב"ד "וגם לא מנהג קהילות אחרות" לאחוז בשעת נפילת-אפים ביד ימין את רצועת התפילין, וכנראה הכריח כן מצד מש"כ לפנ"ז מהמובא בשוע"ר סי' קלא ס"א שנוהגים להטות בשחרית על ימינו ולא על שמאלו, משום כבוד התפילין שבשמאלו, וא"א לחלק בין רצועה של יד לשל ראש "להחמיר בשל יד ולהקל בשל ראש!" (ועי' שוע"ר סימן מב סעי' ג, ובלקו"ש חכ"א עמ' 234), ולכך הסיק כדבריו הנ"ל.

ולהעיר מהמובא באחרונים (הנהגות והערות בשו"ע (שטערנבוך - בני-ברק)) דיש נוהגים בשחרית כשמטין על ימין לאחוז ברצועה של תפילין של ראש.

ומבאר דאין בזה בזיון לתפילין, כיון שכל מה שאמרו בשו"ע להטות בשחרית כשיש לו תפילין בשמאלו על צד ימין משום כבוד תפלין (ל' המחבר), הפי' דהוי בזיון לבית של התפילין, ולכך אמרו שלא יטה, אבל ברצועה אין כלל חשש מצד כבוד תפילין.

ויש להוכיח כדבריו דמדויק זה בלשון המובא ברמב"ם והפוסקים להטות, וכן בשוע"ר שם מובא "ועכשיו שלא נהגו ליפול על פניהם ממש, אלא בהטיית הראש, ואם היה מוטה על ימינו ... וי"א להטות על יד ימינו", דהיינו שמוטה הוא ע"ג השוק - מקום התפילין עצמם. ולא על מקום הזרוע שזהו מקום רצועה של יד דאם יטה ע"ג זרוע לכאו' לא שייך שיקרא מוטה לצד ימין או שמאל, אא"כ נאמר שמוטה ע"ג השוק (והקיבורת) ששם תש"י, ואז הוי בזיון להם.

ע"ד המובא בשוע"ר סימן מא גבי הנושא משאו על ראשו, דצריך לחלוץ תש"ר "ואפי' דבר קל", וכו'.

ועוד מוכח מזה שהזכירו כל הפוסקים "משום כבוד התפילין" ולא הזכירו רצועות, אף ששייך גם ברצועות בזיון, כמובא בשוע"ר סימן מ סעי' א "אסור לתלות תפילין על היתד בין ברצועות בין בבתים מפני שהוא דרך בזיון".

והמורם מכל זה דיש נוהגים לאחוז ביד ימין לאחוז רצועות תש"ר, ואין בזה חשש בזיון, ומ"מ אין זה מנהגנו רק מפני שבליובאוויטש לא נהגו כן, כפי שסיים הרב הנ"ל בהערתו.