ש"פ ויקהל - תשע"א
הלכה ומנהג
מים אחרונים
הרב יוסף שמחה גינזבורג
רב אזורי - עומר, אה"ק
רב אזורי - עומר, אה"ק
בשו"ע אדה"ז (קפא,ב) נפסק: " אין נוטלים על-גבי קרקע אלא בכלי, מפני רוח רעה ששורה עליהם כשהם על-גבי קרקע..שאין רוח רעה אלא על-גבי קרקע[1]", עיי"ש.
יש הנזהרים גם משימוש במים שנותרו בכוס שממנה נוטלים. ושאלתי גדולים וטובים, ואמרו שזו טעות ואין לזה מקור. ועתה ראיתי בס' מעבר יבק (חלק 'שפת אמת' פרק לה, במהדורת 'אהבת שלום' ירושלים תשנ"ו עמ' רנד סוף טור א) "לכן מנהג לשפוך כל המים שבכלי אחר שנטל ידו מהם [=ברחיצת ידי האבל], כדאמרו במים של שחרית...". ואולי [אם אין כאן פליטת הקולמוס] זהו מקור גם לנטילת ידים שחרית ואף ל, וע"ע.
[1]) ואגב, לפי זה מובן מנהגנו "נוטלים קצה האצבעות, ואחר-כך מעבירים אותם, כשהם לחים עדיין, על השפתיים" (ס' המנהגים עמ' 22), ודלא ככף החיים (סי' קפא סוס"ק א) שחושש מזה.