[1]) מגן אברהם סי' תרסח בתחלתו. וראה ט"ז שם בסוף דבריו.

[2]) ראה שוע"ר סי' רעא סכ"ח שהמקדש על הכוס ונמצא של מים [ואין יין לפניו על השלחן] צריך לחזור ולקדש, מכיון שתקנת חכמים לקדש על הכוס אינה מתקיימת בכוס של מים, ע"ש ודוק. ומזה, שבנדו"ד שקידש על חמר מדינה, דבדיעבר שפיר דמי. אך להעיר ממה שחידש בשוע"ר סי' תעג ס"ו שהמקדים ברכת הקידוש לפני ברכת היין לא יצא לפי שעשה כדברי בית שמאי כנגד דברי בית הלל. ומ"מ מסתבר לומר דשאני הכא שלא שינה הסדר מדעתו. ויותר יש לדמות נדו"ד להדין בסי' רעא סכ"ז כשנשפך הכוס של קידוש טרם שתה ממנו, שמביא כוס אחר ומברך עליו בפה"ג.

[3]) רמ"א סי' תרסז.

[4]) משנה ברורה שם סק"ו, על פי מגן אברהם שם סק"ג ופמ"ג שם.

[5]) ראה פסקי תשובות סי' תקג ציון 5.

[6]) שו"ע או"ח סי' קמד ס"ג.

[7]) שוע"ר סי' תקג ס"ג. וראה הגהות רעק"א סי' תרסז.

[8]) שו"ע או"ח סי' קמד ס"ד, מגמ' יומא ע א. להמגן אברהם שם סק"ט, הקפידא בזה היא רק כשהוא עולה בשני הספרים בזה אחר זה. ואילו לדעת האלי' רבה שם ס"ד, אין לחלק בזה.

[9]) אלי' רבה שם [סברתו להקל משום שהכהן-גדול (יומא שם) היה קורא בעצמו, משא"כ בזה"ז שאין העולה קורא בעצמו, כי אם הש"ץ הוא הקורא]. ובמשנה ברורה (סי' תרסט סק"ב. בשם הביכורי יעקב שם) כתב שחתן תורה לא יקרא פרשת בראשית, כיון דליכא הפסק ביניהם. אך דבריהם שם הם מהאלי' רבה בסי' תרסט, ואשתמיט להו שהא"ר בסי' קמד מקיל אף בזה, ומטעם הנ"ל. וראה גם נטעי גבריאל-סוכות פצ"ט הע' מט בשם ס' דרכי חיים ושלום אות תתט להקל בזה, ושכן נהגו אדמור"י גור, לעלות לחתן תורה וגם לחתן בראשית.

[אך גם לפי סברת הא"ר, אין להתיר הקורא בעצמו לעלות בשני ס"ת חתן תורה וחתן בראשית. ובמשנה ברורה סי' קמד סוס"ק יז הביא שהא"ר מקיל בשמח"ת "מחמת דיש לו עוד סניפים להתיר", ולא נחית לפרט].

[10]) נשאלתי על כך משליח שרצה לעלות לחתן בראשית, אך מבלעדו אין בקהלתו מי שיודע לקרות ההפטרה. [ברם לפי הנאמר בהערה הקודמת, אם הוא הקורא בתורה, לא יאות שיעלה בשני ספרי תורה בזה אחר זה. אכן אם אין להם רק ס"ת אחד שהם גוללים מבראשית לפרשת פינחס, שפיר דמי אף להמשנ"ב].