בהל' ת"ת לאדה"ז בפרק ב' בס"ט ואילך מבאר סדר הלימוד לאדם "שאינו יכול ללמוד ת"ת הרבה מאד", שכל לימודו צריך להיות בלימוד המביא לידי מעשה שהן הלכות הצריכות לכל אדם וכו', ע"ש בארוכה.

ובסי"א מבאר שבאם יכול לקבוע לו שעה גדולה ללימוד אחר ויספיק לו שאר היום לחזור על לימודו המביא לידי מעשה "אזי חייב להוסיף מעט מעט ללמוד בשעה זו הלכות אחרות ... אף מצוות שאינן נוהגות כמו קדשים וכיו"ב". ומבאר שם שיש קדימה לסדר קדשים, ע"ש. "ואח"כ במשך הזמן אם יוכל להוסיף עוד בשעה זו ... יעסוק בסדר טהרות וזרעים והם קודמים לסדר מועד נשים נזיקין מאחר שכבר עסק הרבה בלימוד המביא לידי מעשה שהן הלכות השנויות בג' סדרים אלו (לבד ברכות וחולין ונדה)".

ובספר הערות וציונים להל' ת"ת להגרמ"ש אשכנזי שי' כתב ע"ז: "ולא נת' מ"ש מסכתות אלו מכו"כ מסכתות בסדר מועד כמו שבת פסחים וכיו"ב", והניח בצ"ע.

ולפענ"ד הדברים פשוטים: דכוונת אדה"ז לומר דישנם מסכתות הנמצאים בסדר זרעים וקדשים וטהרות שכבר נלמדו במסגרת "הלימוד המביא לידי מעשה", והוא ברכות השייך לסדר זרעים, וחולין השייך לסדר קדשים, ונדה השייך לסדר טהרות. וממילא כשיש לו לאותו אדם זמן ללמוד עוד ענינים שאינם נוגעים למעשה ואומרים לו שעכשיו יש קדימה לסדרי זרעים קדשים וטהרות על סדרי מועד נשים נזיקין - משום שבהם כבר עסק הרבה בלימוד המביא לידי מעשה - הנה ע"ז מבהיר אדמוה"ז שלא כל המסכתות שבסדרי זרעים קדשים וטהרות קודמים כעת למועד נשים נזיקין, אלא ישנם "ברכות וחולין ונדה" שהם דומים למועד נשים ונזיקין משום שגם בהם הרי "כבר עסק בלימוד המביא לידי מעשה", וממילא זה שעכשיו יש קדימה לסדרי זרעים קדשים וטהרות הכוונה היא "לבד מברכות וחולין ונדה", וק"ל.

ומה שהרב אשכנזי שי' נתחבט בזה הוא משום שהבין באו"א את התיבות "לבד ברכות וחולין ונדה", ע"ש בדבריו, אך באמת הפי' הוא כמבואר לעיל, והכל א"ש.