בעמ"ח "לוח הזמנים"
יש להעיר על מה דאיתא בשו"ע אדה"ז בסימן רסא סעי' ו "(צריך להסתלק מכל ספק ולקבל שבת הרבה קודם תחילת השקיעה) ולכן כו'" דתיבות אלו בהחצע"ג המה דברי המדפיס [והם רק לפי קונטרס אחרון], ונראה שמטעה בזה את הקורא, ובקל אפשר לטעות שהם דברי הרב בש"ע.
ואמנם יש קבלה שאדה"ז חזר מפסקו שבש"ע, אבל בשו"ע גופא נקט כר"ת דג' מילין ורביע ודאי יום, ומ"מ כתב שיש אנשי מעשה שפורשים ממלאכה שעה ורביע קודם תחילת שקיעה, אבל אין למהר להדליק הנר וכו' עד שעה ורביע זמניות שקודם צאת הכוכבים. ואפילו בדיעבד אם הדליק אז הנר צריך לכבותו ולחזור ולהדליק (כי "העיקר כסברה ראשונה", דהיינו ר"ת), ואין ספק שלא יעץ למי שאינו בקי להדליק בזמן שאינו מועיל כלום, וצריך לכבות ולחזור ולהדליק הנר.
ושוב כתב בסימן רסג ס"ו "ומכאן סמכו הקדמונים שהיו משגרים התינוקות מבהכ"נ לבתיהם קודם ברכו שיצוו להדליק אז, ולא ידליקו קודם מנחה וכו'".