בהא דאמרינן אא"א בשני וחמישי אחרי ח"ק לפני 'ויהי בנסוע גו', לכאורה יש מקום לעיין מהו הדין ביחיד המתפלל, האם אומרו? ועד"ז במי שאינו מתפלל עם הצבור ושומע קריה"ת יחד עם הצבור?

והספק הוא בפשטות, האם הוא שייך לקריה"ת, והיינו דלפני קרה"ת יש תחנון מיוחד (וע"ד המנהג שאומרים כמה יה"ר אחרי קה"ת בשני וחמישי, ומסיימים אחינו כל בית ישראל כו') וא"כ פשוט שזה שייך רק בצבור וגם למי שאינו באמצע התפלה.

או דילמא האא"א שייך לתחנון, וא"כ יחיד ג"כ אומרו ומי ששומע קרה"ת עם הציבור אינו אומרו.

ובשער הכולל פרק יא אות יד ציין למטה משה סי' רכא הטעם שאומרים זה קודם קריאת התורה וז"ל: "ואומרים א-ל ארך אפים לפי שעתה קורין בתורה ואנו עברנו עליה והקב"ה מאריך אפו עמנו ברוב רחמיו וחסדיו ע"כ אנו אומרים א-ל ארך אפים קודם קרה"ת", עכ"ל.

ופשטות הל' משמע לכאורה שזה שייך לקרה"ת, אבל מ"מ אינו מוכרח שגם מי שרק שומע קרה"ת אומרו.

ובאבודרהם ג"כ מביא הא דאמרינן אא"א ומפשטות הסגנון לא נראה שיש לזה איזה קשר לקרה"ת, עיי"ש.

והנה בסידור תהלת ה' שנסדר מחדש באה"ק יש שינוי לגבי הסידור כמו שהי'.

דסידור תהלת ה' הי' כתוב "סדר קריאת התורה" אחרי אא"א לפני ויהי בנסוע שפשטות המשמעות הוא שסדר קריאת התורה מתחיל ב"ויהי בנסוע" ואא"א שייך לתחנון.

אבל בסדור שנסדר מחדש כתוב "סדר קריאת התורה" לפני אא"א שמשמעו שאא"א שייך לקריה"ת.

וכן בהסדור עם פי' אנגלית שנסדר מחדש ע"י קה"ת הוא ג"כ כמו שהי' מקודם שהסדר קריה"ת כתוב אחרי אא"א לפני ויהי בנסוע.

ולהעיר שבס' אשי ישראל (כו, ב) מביא בשם הגרש"ז אוירעבך ז"ל שאין לאומרו ביחידות אבל לא העיר אם לאומרו כששומע קרה"ת. וצ"ב.