בספר המנהגים ע' 11 איתא:"אין מכים על החזה – באמירת סלח לנו – בכל תפלה שאין אומרים תחנון אחרי', היינו גם לא בערבית דכל השנה". שאלתי פעם מאת כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו אם זהו דוקא כשבתפלה זו עצמה אין לומר תחנון, או אם העיקר תלוי במה שבמציאות לא יאמר תחנון אח"כ אף שבשעת אמירת שמו"ע הוא עדין זמן תחנון, ונפק"מ למי שהתפלל מנחה רגע לפני שקיעה"ח אשר בשעת אמירת שמו"ע עדיין זמן תחנון הוא, אמנם כאשר יגמור שמו"ע לא יוכל לומר תחנון כי יהי' אחר השקיעה, האם מכה בחזה בסלח לנו בשמו"ע כזה או לא? והגיב לי כ"ק (במכתבו מיום כ"ט שבט תשכ"א): "אף שלא שמעתי בזה, אבל מהענין נראה דתלוי רק בזמן אמירת סלח לנו, לא מה שיהי' לאחרי זה", עכלה"ק.