בשו"ע אדמה"ז סי' רמ"ד סע' ח' מביא לימוד זכות בהא שקהל שוכרים נכרים בקבלנות לפנות הזבל מהרחוב: שנתפרסם הדבר שדרך לשכור בקבלנות וא"כ אין חשש מראית עין. ובקו"א סק"ה כ' "אף שבמ"א כ' הטעם משום דברבים ליכא חשדא מ"מ הרי הרי"ף והרמב"ם והרמ"א חולקים ע"ז כמבו' בי"ד סי' קמ"א. ועוד ע"ז חמירא כמו שהאריך בזה בשו"ת תודת שלמים הנ"ל ובס' ה"ב וכן עיקר". עכ"ל.

והיינו דתי' הא' מסביר הטעם למה אדמה"ז לא הביא טעם המג"א להלכה: משום שכמה ראשונים סוברים שלמסקנת הגמ' אכן יש לחשוש לחשדא גם ברבים, והגם שהרמ"א מכריע דלא כמותם, סובר אדמה"ז דיש לחשוש לשיטתם דגם ברבים שייך חשדא. ותי' הב' מסביר: שגם לשיטת הרא"ש והרמ"א הסובר שברבים ליכא חשדא שיטתו הוא דוקא בע"ז אבל בשאר עניינים יש לחשוש לחשד גם ברבים.

מה שאדמה"ז מוסיף "וכן עיקר" הרי בדרך הפשוט, הישר והנכון, קאי בהמשך לביאור הב' בדעת הרמ"א שסובר שברבים ליכא חשדא: דמה שמאריך התודת השלמים וה"ב דלפי שיטתו יש לחלק בין ע"ז לשאר דברים הוא עיקר. ולכן אין לומר כהמג"א שלענין חילול שבת נאמר "ברבים ליכא חשדא".

ומובן ופשוט שאין לומר כלל שה"וכן עיקר" קאי להכריע בין הסבר הא' להסבר הב' (האם פוסקים כהרמב"ם או כהרמ"א) שאין כאן שום רמז דרמז לזה (ששקו"ט בזה), ואדרבה אם היה סובר דאין לחשוש כלל לשיטת הרמב"ם כו' לפועל, לא היה מביא שיטתם כטעם והסבר למה האדמה"ז עצמו לא העתיק טעם המג"א. אלא הפי' הפשוט והנכון הוא כנ"ל: שמב' טעמים לא הביא הסבר המג"א: א) דיש לחשוש לשיטת הרמב"ם כו'. ב) גם לשיטת הרמ"א עיקר הפי' בשיטתו הוא: דאין חשדא ברבים לע"ז יש חשש חשדא ברבים לשאר ענינים.