ש"פ בהר - פסח שני - תש"ס
הלכה ומנהג
אמירת קדיש דרבנן [גליון]
הרב ברוך אבערלאנדער
שליח כ"ק אדמו"ר זי"ע, וראש הישיבה - בודאפשט, הונגריה
שליח כ"ק אדמו"ר זי"ע, וראש הישיבה - בודאפשט, הונגריה
ב'הערות וביאורים' גליון תשפו ע' 36-39 כתבתי ע"ד פרטי אמירת קדיש דרבנן.
שוב מצאתי בס' 'המנהגים - מנהגי חב"ד' עמ' 6: "כ"ק אדמו"ר... נוהג - כשמתפלל לפני התיבה - לומר, הסיום עכ"פ דהברייתות דר' ישמעאל כו' י"ג מדות כו' בקול הנשמע (למנין מתפללים) ובניגון כמו לימוד. וכן (הסיום ד)אר"א אר"ח ת"ח גו' קודם עלינו, והסיום דלימוד המשניות שלאחרי התפלה - כ"ז באם אומרים אחר הנ"ל קדיש דרבנן."
בשוה"ג שם מוסבר למה היה הרבי אומר את זה בקול הנשמע. ועל הפרט הנוסף, שזה היה נאמר "בניגון כמו לימוד" י"ל כדי שיהיה לו גדר של לימוד, ולא גדר של תפילה. להעיר משו"ע או"ח סי' תקנד ס"ד ובמג"א סק"ו דכל מה שנכלל ב"סדר היום" אינו בכלל איסור ת"ת של ט' באב.