בשוע"ר סימן שכ ס"י גבי סחיטת לימון מסיים רבינו: "ומ"מ לדברי האוסרים לסחוט שאר פירות לצורך מימיהן לשם משקה אסור לסחוט בשבת לימונים או שאר פירות לתוך מים או שאר משקין לשתותן, לפי שלא אמרו אלא משקה הבא לאוכל הוא כאוכל ולא הבא למשקה", עכ"ל.

כלומר שלאוסרים שאר פירות משמע שא"צ שיסחוט משקה גמור, שהרי סחיטת שאר פירות שאין רגילין לסוחטן וודאי שהנסחט מהם אינו נחשב משקה גמור, ואעפ"כ אסרו מפני שמ"מ חשיב קצת משקה, - א"כ עד"ז כשסוחט לתוך המים ג"כ אסור, כי אפילו שאינו משקה גמור מ"מ קצת חשוב משקה.

משא"כ להסוברים ששאר פירות מותר לסחוט, כי אינו משקה גמור, א"כ מותר לסחוט לימון, שכיון שהדרך לסוחטן לתוך מים א"כ אין נחשבין משקה גמור.

ובזה מיושב מה שמקשה ה'אגלי טל' על רבינו, דמ"מ יש להתיר - כיון שמתערבים במים [הביאו בקצות השולחן סימן קכו]. אך להנ"ל מובן, שכיון שלדבריהם יש לאסור גם אם אינו משקה גמור, א"כ גם זה יש לאוסרו.

ומ"מ בימינו משמע שגם לשיטת רבינו יאסר, שהרי כתב: "אם נוהגין לסחטן לתוך מים", ואילו היום אין הדרך לסחטן לתוך מים אלא לבד [אלא שאח"כ מערבין אותן במים] ולכן אסור, וכמ"ש בקצות השלחן הנ"ל.

וביותר מחמיר אדמו"ר הצ"צ בפירושו על משניות שבת פכ"ב, כי יש לחוש להשיטות שסחיטה בשאר משקין היא דאורייתא, ואז ודאי אסור. וגם להמתירין יש מקום לאסור עכ"פ מדרבנן, ואולי גם מדאורייתא, שכיון שרגילין לסוחטן היום - הרי הם כזיתים וענבים. וגם בשאר משקים יש אוסרים גם לצורך אכילה, ולפי"ז וודאי שיש לאסור לצורך שתיה, וע"כ אסור, עיי"ש.

ולפי"ז וודאי שהסוחט תפוזים היום הוי דאורייתא או עכ"פ ספק דאורייתא, שהרי רוב התפוזים עומדים לסחיטה. ולפי"ז יש לדון האם יהיה לזה דין משקה גבי נטילת ידים למאכל שטיבולו במשקה, [וע"ד שכתב אדמוה"ז שהטעם שזיתים וענבים - המשקין היוצאים מהם נחשבים משקין, כי רגילים לסוחטן; משא"כ בשאר פירות. ולפי"ז היום אולי גם שאר פירות עומדין למשקין וצ"ע].